משרד האנרגיה והתשתיות קיים ב- 5/6/23 כנס היוועצות ציבור בנושא האסטרטגיה לשילוב מימן במשק האנרגיה הישראלי. כ-300 משתתפים, ביניהם אנשי אקדמיה, יזמים, ארגונים ירוקים, משרדי ממשלה ונציגים מעיריות שונות, לקחו חלק באירוע. את הכנס גם ליוותה תערוכה של 7 פרויקטיי מימן בישראל, הן של נתג"ז והן של חברות מחקר ופיתוח שקיבלו תמיכה מיחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות לביצוע הפרויקטים.
משרד האנרגיה והתשתיות שם לו למטרה להוביל להפחתה של פליטות גזי חממה במשק, ולעמידה ביעדים של מדינת ישראל. אסטרטגיית המימן מתמקדת באחד מהפתרונות המתהווים על מנת להפוך את החזון למציאות. במטרה להיערך לשילוב המימן בישראל, משרד האנרגיה גיבש מפת דרכים הדרגתית הכוללת מספר צעדים, בהתאם לצרכים המקומיים. המשרד יוביל את הצעדים ויבחן את כל הכלים המקצועיים והרגולטוריים שיסייעו לו תוך שמירה בלתי מתפשרת על הביטחון האנרגטי, האמינות והרציפות התפקודית של משק האנרגיה הישראלי.
פרט לצריכת מימן לצרכי המשק המקומי, ישראל מבקשת למצב את עצמה כשותפה בהובלת המימן מהמזרח התיכון לאירופה. צינור מימן, ככל שיקום, צפוי לקחת חלק במשקי האנרגיה בעולם ויוכל לתת מענה עתידי גם במגזרים השונים (תחבורה, תעשייה וחשמל) בישראל. בהקשר זה, הנחת הבסיס היא כי ניתן יהיה לעשות שימוש בצנרת הגז הטבעי להובלת מימן.
תוצאות המודל מעידות על כך שעל משק האנרגיה הישראלי להיערך לקליטת מימן כבר בעשור הקרוב, כאשר בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 על כ- 550 אלף טון בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות). תרחיש של שימוש מקסימלי במימן מעמיד את הביקוש הצפוי על בין כ- 1.6 מיליון טון לכ-5.2 מיליון טון מימן בשנה זו (לחשמל, תחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות). ברמת ההיערכות, הרי שלפי תרחיש המינימום, עולה הצורך לשימוש מקומי במימן, ועל כן מוצע להקים אזורי ייצור וצריכה מקומיים למימן (עמקי מימן). ואילו לפי התרחיש המקסימלי לאור הרחבת השימוש גם למשק החשמל יהיה צורך להיערך לשימוש נרחב ארצי במשקי החשמל.
צעדי מדיניות- שילובו של מימן במשק האנרגיה הישראלי מחייב היערכות וצעדי מדיניות תואמים. עם זאת, לאור העובדה כי ישנה חוסר וודאות מהותית לגבי עומק שילובו במשק, מציע המשרד לפעול בצורה הדרגתית וזאת בהתאם למגמות העולמיות והמאפיינים הייחודיים של ישראל:
- השקעה במחקר ופיתוח – לאור היותה של ישראל מדינה בעלת כלכלה קטנה, אבל אחד ממוקדי החדשנות המובילים בעולם, חלק מתרומתה לכלכלת המימן תהיה בהשקעות משמעותיות במו"פ של טכנולוגיות מימן חדשניות ובהדגמה של מתקנים וטכנולוגיות. פרויקטים של מו"פ והדגמה יאפשרו להניע את משק המימן בישראל ויאפשרו בחינה והתאמת היבטים שונים של הרגולציה, סטטוטוריקה ותקינה למאפיינים המקומיים של ישראל. עיקר המו"פ וההדגמה ייתנו מענה לאתגרים המרכזים בתחום המימן: העלויות הגבוהות, הקשיים הלוגיסטיים והבטיחותיים ויעילות מעגל הייצור האגירה והשימוש במימן.
- קידום עמקי מימן אזוריים – עמקי מימן הם אקו-סיסטם בהם מספר יישומים השותפים לאותה תשתית ייצור ואספקת מימן. עמק מימן ממוקם באזור גיאוגרפי מוגדר ומכסה חלק משמעותי של שרשרת הערך של המימן, החל מטכנולוגיות ייצור המימן, דרך אגירה והובלה ועד לשימוש הסופי שלו בסקטורים שונים – תעשייה, תחבורה ואנרגיה. הקמת עמק מימן בישראל תקדם את היכולת ליישם בפועל שימוש במימן הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט המסחרי, תסייע בגיבוש רגולציה מותאמת, תעזור לקדם מחקר ופיתוח, תאפשר ניסויים בפועל, תבחן את החיבור לתעשייה ולמעשה, תאפשר את עיקר הצעדים המומלצים לטובת היערכות לתרחיש המינימום.
- תשתיות – קידום צעדים הנוגעים להיערכות התשתיות הפיסיות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
- מדיניות ורגולציה מאפשרת – צעדים לבחינות ועדכוני מדיניות נדרשים לאור ההיתכנות של שילוב מימן בישראל, וגיבוש מתווה לרגולציה גמישה ומאפשרת, במידה המתאימה, למימן כחומר רלוונטי במשק האנרגיה.
- קידום ושילוב ישראל במארג המימן הבינלאומי – בסקירה הבינלאומית נמצא כי אחד הנושאים המשמעותיים באסטרטגיות המימן בעולם הוא שיתופי פעולה בינלאומיים. שיתופי פעולה בין מדינות ייצוא של מימן ומדינות ייבוא יקדמו את פיתוח הטכנולוגיות והוזלת העלויות בשרשרת הערך של המימן, ייצרו קשרי מסחר חדשים ויגוונו את מקורות האנרגיה הזמינים. יש לציין כי לישראל יש פוטנציאל להיות נקודת קישור משמעותית בין מדינות שונות. בישראל עצמה, גם בתרחיש המינימום וגם בתרחיש המקסימום, עולה כי שימוש במימן במשק האנרגיה הישראלי יחייב ייבוא.
תהליך הכניסה של המימן למשק הישראלי – מפה וצעדי מדיניות: השנים 2023-2030 יוגדרו כשנים בהן ההשקעה תהיה בפילוטים, ניסיונות, בדיקות היתכנות, התאמות רגולציה ובחינה שנתית של העבודה. בהתאם לכך, ייצאו לדרך בטווח המידי צעדי מדיניות במספר תחומים:
תשתיות
- קידום מספר תחנות תדלוק ייעודיות
- עידוד ייצור אזורי של מימן ירוק
- מיפוי אזורים לאגירת מימן בתת הקרקע
- בדיקת היתכנות להובלת מימן בצנרת הגז הטבעי
מחקר ופיתוח
- השקעה נרחבת במו"פ, פרויקטי הדגמה ופארק מימן
- קידום שטחי נסיינות פיסיים.
- בחינת היתכנות של אנרגיות מתחדשות בים.
קידום עמקי מימן מקומיים
- הקמה של עמק מימן – יציאה ל-RFI בינ"ל.
- גיבוש מתווה מותאם לצרכים בישראל
מדיניות ורגולציה
- הקמת פורום מימן.
- שילוב החברות הממשלתיות בלמידה ובביצוע.
- ליווי פרויקטים ופיילוטים קיימים במשק.
- קידום תקינה בנושאי בטיחות, מתקנים ותשתיות
- תיקוני חקיקה ממוקדים.
- קידום מתווים רגולטוריים לנסיינות.
בינלאומי
- קידום מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם מדינות אירופה לייבוא מימן ירוק וקידום מו"פ.
- קידום שיתופי פעולה עם מדינות שכנות בתחום המימן.
- קידום ניתוח טכנו כלכלי אודות דרכי ההובלה הכדאיות של המימן.
עד לשנת 2030 ייבחנו התנאים ההכרחיים למעבר לשימוש נרחב של מימן בישראל, ביניהם עלות המימן, המגמות העולמיות, היעילות והנצילות וכן התשתיות. ככל שתנאים אלה יבשילו, משרד האנרגיה והתשתיות יבחן את הצעדים הבאים על מנת לשלב את המימן במשק לטווח הארוך:
תשתיות
- היערכות בנמלי תעופה וים שתאפשר תדלוק ומלאי תפעולי
- פריסה ארצית של תחנות תדלוק.
- הסבת מכונות בפועל לשימוש במימן.
- מיפוי ובדיקת היתכנות להסבת תחנות כוח קיימות.
- שימוש באגירה רב עונתית.
- פריסה של תשתיות הולכה וחלוקה.
- מימן ירוק – שטחים למתקני אנרגיה מתחדשת.
- מימן כחול – מתקני תפיסת פד"ח והטמנת פד"ח.
מדיניות ורגולציה
- בחינת גיבוש רגולציה ייעודית למימן.
- קביעת יעדים לשימוש במימן בכל אחד מהסקטורים.
- עדכון תפיסת ביטחון אנרגיה.
- קביעת מדיניות לייבוא מימן הכוללת התייחסות לכמות ולאופן הייבוא.
במקביל לגיבוש אסטרטגיית המימן, פועל משרד האנרגיה באופן מעשי לשילובו במשק האנרגיה הישראלי. זאת, תוך השקעה במחקר ובפיתוח ובהיערכות משק התחבורה, וכן קידום של תשתיות המרוכזות בעמק מימן. במסגרת הסיכום התקציבי לשנים 2023-2024, הוחלט להשקיע כ-20 מיליון ₪ בהקמת תחנת תדלוק במימן ותמיכה ברכישה של משאיות המונעות במימן וכן במימון ממשלתי ראשוני לעמק מימן. חלק חשוב בעמק יוקצה למחקרים מתקדמים לניצול אנרגיית השמש ומחקרים לפתרון האתגרים הקשורים בשימוש במימן שיוכלו לשלב את תוצריהם בהדגמות בשטח. כיום בעולם יש למעלה מ-30 עמקי מימן בשלבי הקמה, רובם באירופה, כאשר עלות הקמת הפארק תתחלק בין ההשקעה הממשלתית לשותפים נוספים.
צילום: עוז שכטר, לע"מ
