המחקר הראשון בסידרת המחקרים של: דאסו סיסטמס, Capgemini ו- Bloom תחת הכותרת "אינטיליגנציה חברתית לפעולה אקלימית", המנתחת את הסיבות לכך, שלא ננקטות פעולות אמיתיות כדי להתמודד עם משבר האקלים למרות הסימנים ההולכים וגוברים. לפי מחקר, שנערך בחודשים פברואר-אוקטובר 2022, החסם המרכזי הוא ספקנות צרכנים שנוצרת כתוצאה מ"גרינווש". בתקופה זו נרשמה עלייה גם בחרדה אקולוגית ובתסכול על רקע היעדר מידע אמין ורלוונטי, שינחה פעולה אקלימית.
המחקר המשותף, מנסה להבין את המכשולים בפני פעולה אקלימית וכיצד אנשים יכולים להתגבר עליהם כדי לצמצם את השפעת ההתחממות הגלובלית. לשם כך, Bloom, פלטפורמת בינה מלאכותית שמנתחת רשתות חברתיות, ניתחה את השיח הגלובלי בנושא האקלים, ובמיוחד את המכשולים לפעולה אקלימית, תוך שימוש במטריצת התייחסות (Reference Matrix).
במשך 8 חודשים, יותר מ-330 מיליון אנשים התבטאו בנושא בלהט. למרות שהספקנות בנוגע למשבר האקלים נחשבת תופעה שולית (שבנוסף, מייצרת הד לא פרופורציונלי, במיוחד בארצות הברית), הוויכוח נסוב על הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה, וזאת בשנה שמתאפיינת בהחמרה בשיבושי מזג אויר עם מחירים דרמטיים בחיי אדם (גלי חום, בצורת, שריפות, שיטפונות, הוריקנים).
החסמים העיקריים לפעולה אקלימית כפי שעולה מן המחקר לפי סדר הבולטות:
אופטימיות מנותקת- של חברות ומוסדות לגבי הפרוגרסיביות הסביבתית שלהם, בין אם משמעותית ובין אם מינורית. בעוד שאת השפעה האמיתית של הפרוגרסיביות הזו, לרוב קשה למדוד, פרסום חיובי מופרז ונגוע באינטרס, שלפעמים גם עומד בניגוד לדעת המומחים (במקרה כזה ניתן להתייחס אליה כ"גרינווש"), יוצר דיסוננס שמוליד חוסר אמון ופוגע במוטיבציה לפעולה. צרכנים, במיוחד הצעירים שבהם, יודעים דבר או שניים בנושאים אלו ופיתחו רגישות מיוחדת. "אופטימיות מנותקת" נוגעת גם לאלה שסבורים, שטכנולוגיה היא הפתרון למצב החירום האקלימי עד כדי כך שאין צורך לפעול.
היעדר מידע מהימן על פתרונות– אנשים, שמחפשים לפי תומם את "המידע הנכון", משותקים ממידע סותר או מידע שגוי, המעורר חוסר אמון ותחושת חוסר אונים. במהלך שנת 2022 נרשמה עלייה במספר הפוסטים ובשיעור המעורבות בנושא זה, כולל רגשות שליליים עזים. בהקשר זה, מוסדות ורשויות כמו ה-IPCC, שפירסם את הדו"ח ה-6 שלו (דוח האקלים של האו"ם) באפריל 2022, נחשבים מהימנים, והציבור מצפה לפרסומים אלה.
חשש שלצעדים אקלימיים יהיו השלכות חברתיות שליליות– מושג הצדק החברתי נמצא בלב שיח האקלים. בשנה שעומדת בסימן אינפלציה, יוקר המחיה הופך לנושא רלוונטי יותר ויותר בדיון על השינויים הדרסטיים הדרושים באורח החיים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס (אנרגיה, תחבורה, מזון וכו'). קיים חשש שדווקא האוכלוסיות החלשות יותר יהיו הראשונות להיפגע.
האצלת סמכויות– קיימת תפיסה, שפעילות אקלים היא משהו ש"מישהו אחר צריך לעשות. לאו דווקא אני". הדו"ח מראה, שעסקים נתפסים כמי שיכולים לפעול בצורה יעילה בטווח הארוך, לפני פעולות אינדיבידואליות והרבה לפני ממשלות. צרכנים סבורים כי הפעולות האינדיבידואליות הקטנות לא יכולות עוד להספיק, נוכח הדחיפות וההיקף של משבר האקלים של ימינו וכי לעסקים, הנתפסים כאחראים לחלק מהבעיה, ישנה היכולת להשפיע באופן נרחב ומהיר יותר מאשר ממשלות.
ייאוש משינויי האקלים– אנשים מרגישים חסרי אונים מול השפעת שינויי האקלים, עד כדי חוסר מוטיבציה מוחלטת. חסם זה, שזוהה במספר גדל והולך של פוסטים ותגובות במהלך 2022, זוכה לנתוני המעורבות הגבוהים ביותר ולשיעור הגבוה ביותר של רגשות שליליים מבין כל החסמים שנחקרו.
תמונות: יח"צ
