התוכנית לשילוב מימן במשק האנרגיה הישראלי

משרד האנרגיה והתשתיות, פרסם לשיתוף הציבור מסמך מקצועי המתווה את האסטרטגיה לשילוב מימן במשק האנרגיה הישראלי, על פי עקרונות המדיניות של שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ. המסמך גובש בהמשך למפת הדרכים למשק אנרגיה דל פחמן עד 2050 שפרסם משרד האנרגיה והתשתיות, במסגרתה ביקש המשרד לבחון טכנולוגיות עתידיות שיסייעו בהשגת יעדי הפחתת הפליטות. בהתאם למפת הדרכים, בחודשים האחרונים בוחן משרד האנרגיה והתשתיות מספר ערוצי פעולה אפשריים להשגת משק דל פליטות, כשאחת הטכנולוגיות הנבחנות היא טכנולוגיית המימן, זאת בשל מגוון השימושים הרחב לתחבורה, תעשייה, חשמל ואגירה. העבודה האסטרטגית שגיבש המשרד בחנה את מאפייני המימן, משלב הייצור ועד לשימושים האפשריים, המגמות העולמיות והשתלבותו במשק האנרגיה והתנאים הכרוכים בכך, תוך מיפוי הצעדים לשילוב המימן בישראל לאור מאפייניה הייחודים של המדינה. גולת הכותרת של העבודה מציגה מודל הבוחן את ההשלכות של שילוב המימן במשק וכן מפת דרכים ליישום המהלך. העבודה גם סוקרת את פוטנציאל השימוש במימן במספר מדינות בעולם, ביניהן גרמניה, הולנד, יפן ואיטליה. כמו כן, מוצע על ידי המשרד כי העבודה תתעדכן אחת לשנה לאור התמורות והשינויים בתחום. פרט לצריכת מימן בהתאם לצרכי המשק המקומי, ישראל מבקשת למצב את עצמה כשותפה בהובלת המימן מהמזרח התיכון לאירופה. צינור מימן, ככל שיקום, צפוי לקחת חלק במשקי האנרגיה בעולם ויוכל לתת מענה עתידי גם במגזרים השונים (תחבורה, תעשייה וחשמל) בישראל. בהקשר זה, הנחת הבסיס היא כי ניתן יהיה לעשות שימוש בצנרת הגז הטבעי להובלת מימן.

המודל– מתבסס על מודל לביקוש כללי לאנרגיה שפיתח המשרד, הבוחן את ערוצי הביקוש לאנרגיה, ובפרט במגזרי התחבורה השונים, כמו גם הביקוש בתעשייה ובמשק החשמל. בנוסף, מציע המודל תרחישים לכל מגזר ומפרט את הביקוש המצרפי למימן, חשמל ודלקים סינתטיים עד 2050, כאשר הוא בוחן שני תרחישי קצה: שימוש מינימלי במימן ושימוש מקסימלי. תוצאות המודל מעידות על כך שעל משק האנרגיה הישראלי להיערך לקליטת מימן כבר בעשור הקרוב, כאשר בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 על כ- 550 אלף טון בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות). תרחיש של שימוש מקסימלי במימן מעמיד את הביקוש הצפוי על בין כ- 1.6 מיליון טון לכ-5.2 מיליון טון מימן בשנה זו (לחשמל, תחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות). ברמת ההיערכות, הרי שלפי תרחיש המינימום, עולה הצורך לשימוש מקומי במימן, ועל כן מוצע להקים אזורי ייצור וצריכה מקומיים למימן (עמקי מימן). ואילו לפי התרחיש המקסימלי לאור הרחבת השימוש גם למשק החשמל יהיה צורך להיערך לשימוש נרחב ארצי במשקי החשמל.

מדיניות – שילובו של מימן במשק האנרגיה הישראלי מחייב היערכות וצעדי מדיניות תואמים. עם זאת, לאור העובדה כי ישנה חוסר וודאות מהותית לגבי עומק שילובו במשק, מציע המשרד לפעול בצורה הדרגתית וזאת בהתאם למגמות העולמיות והמאפיינים הייחודיים של ישראל:

1. השקעה במחקר ופיתוח – לאור היותה של ישראל מדינה בעלת כלכלה קטנה, אבל אחד ממוקדי החדשנות המובילים בעולם, חלק מתרומתה לכלכלת המימן תהיה בהשקעות משמעותיות במו"פ של טכנולוגיות מימן חדשניות ובהדגמה של מתקנים וטכנולוגיות. פרויקטים של מו"פ והדגמה יאפשרו להניע את משק המימן בישראל ויאפשרו בחינה והתאמת היבטים שונים של הרגולציה, סטטוטוריקה ותקינה למאפיינים המקומיים של ישראל. עיקר המו"פ וההדגמה ייתנו מענה לאתגרים המרכזים בתחום המימן: העלויות הגבוהות, הקשיים הלוגיסטיים והבטיחותיים ויעילות מעגל הייצור האגירה והשימוש במימן.
2. קידום עמקי מימן אזוריים – עמקי מימן הם אקו-סיסטם, בהם מספר יישומים השותפים לאותה תשתית ייצור ואספקת מימן. עמק מימן ממוקם באזור גיאוגרפי מוגדר ומכסה חלק משמעותי של שרשרת הערך של המימן, החל מטכנולוגיות ייצור המימן, דרך אגירה והובלה ועד לשימוש הסופי שלו בסקטורים שונים: תעשייה, תחבורה ואנרגיה. הקמת עמק מימן בישראל תקדם את היכולת ליישם בפועל שימוש במימן הן בהיבט התשתיתי והן בהיבט המסחרי, תסייע בגיבוש רגולציה מותאמת, תעזור לקדם מחקר ופיתוח, תאפשר ניסויים בפועל, תבחן את החיבור לתעשייה ולמעשה, תאפשר את עיקר הצעדים המומלצים לטובת היערכות לתרחיש המינימום.
3. תשתיות – קידום צעדים הנוגעים להיערכות התשתיות הפיסיות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
4. מדיניות ורגולציה מאפשרת – צעדים לבחינות ועדכוני מדיניות נדרשים לאור ההיתכנות של שילוב מימן בישראל, וגיבוש מתווה לרגולציה גמישה ומאפשרת, במידה המתאימה, למימן כחומר רלוונטי במשק האנרגיה.
5. קידום ושילוב ישראל במארג המימן הבינלאומי – בסקירה הבינלאומית נמצא כי אחד הנושאים המשמעותיים באסטרטגיות המימן בעולם הוא שיתופי פעולה בינלאומיים. שיתופי פעולה בין מדינות ייצוא של מימן ומדינות ייבוא יקדמו את פיתוח הטכנולוגיות והוזלת העלויות בשרשרת הערך של המימן, ייצרו קשרי מסחר חדשים ויגוונו את מקורות האנרגיה הזמינים. יש לציין כי לישראל יש פוטנציאל להיות נקודת קישור משמעותית בין מדינות שונות. בישראל עצמה, גם בתרחיש המינימום וגם בתרחיש המקסימום, עולה כי שימוש במימן במשק האנרגיה הישראלי יחייב ייבוא.

 תהליך הכניסה של המימן למשק הישראלי – מפה וצעדי מדיניות: השנים 2023-2030 יוגדרו כשנים בהן ההשקעה תהיה בפיילוטים, ניסיונות, בדיקות היתכנות, התאמות רגולציה ובחינה שנתית של העבודה. בהתאם לכך, ייצאו לדרך בטווח המידי צעדי מדיניות במספר תחומים:

תשתיות

• קידום מספר תחנות תדלוק ייעודיות
• עידוד ייצור אזורי של מימן ירוק
• מיפוי אזורים לאגירת מימן בתת הקרקע
• בדיקת היתכנות להובלת מימן בצנרת הגז הטבעי

מחקר ופיתוח

• השקעה נרחבת במו"פ, פרויקטי הדגמה ופארק מימן
• קידום שטחי נסיינות פיסיים.
• בחינת היתכנות של אנרגיות מתחדשות בים.

קידום עמקי מימן מקומיים

• הקמה של עמק מימן – יציאה ל-RFI בינ"ל.
• גיבוש מתווה מותאם לצרכים בישראל

מדיניות ורגולציה

• הקמת פורום מימן.
• שילוב החברות הממשלתיות בלמידה ובביצוע.
• ליווי פרויקטים ופיילוטים קיימים במשק.
• קידום תקינה בנושאי בטיחות, מתקנים ותשתיות
• תיקוני חקיקה ממוקדים.
• קידום מתווים רגולטוריים לנסיינות.

בינלאומי

• קידום מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם מדינות אירופה לייבוא מימן ירוק וקידום מו"פ.
• קידום שיתופי פעולה עם מדינות שכנות בתחום המימן.
• קידום ניתוח טכנו כלכלי אודות דרכי ההובלה הכדאיות של המימן.

עד לשנת 2030 ייבחנו התנאים ההכרחיים למעבר לשימוש נרחב של מימן בישראל, ביניהם עלות המימן, המגמות העולמיות, היעילות והנצילות וכן התשתיות. ככל שתנאים אלה יבשילו, משרד האנרגיה והתשתיות יבחן את הצעדים הבאים על מנת לשלב את המימן במשק לטווח הארוך:

תשתיות

• היערכות בנמלי תעופה וים שתאפשר תדלוק ומלאי תפעולי
• פריסה ארצית של תחנות תדלוק.
• הסבת מכונות בפועל לשימוש במימן.
• מיפוי ובדיקת היתכנות להסבת תחנות כוח קיימות.
• שימוש באגירה רב עונתית.
• פריסה של תשתיות הולכה וחלוקה.
• מימן ירוק – שטחים למתקני אנרגיה מתחדשת.
• מימן כחול – מתקני תפיסת פד"ח והטמנת פד"ח.

מדיניות ורגולציה

• בחינת גיבוש רגולציה ייעודית למימן.
• קביעת יעדים לשימוש במימן בכל אחד מהסקטורים.
• עדכון תפיסת ביטחון אנרגיה.
• קביעת מדיניות לייבוא מימן הכוללת התייחסות לכמות ולאופן הייבוא.

במקביל לגיבוש אסטרטגיית המימן, פועל משרד האנרגיה באופן מעשי לשילובו במשק האנרגיה הישראלי. הפעילות נעשית תוך השקעה במחקר ובפיתוח ובהיערכות משק התחבורה, וכן קידום של תשתיות המרוכזות בעמק מימן. במסגרת הסיכום התקציבי לשנים 2023-2024, הוחלט להשקיע כ-20 מיליון ₪ בהקמת תחנת תדלוק במימן ותמיכה ברכישה של משאיות המונעות במימן וכן במימון ממשלתי ראשוני לעמק מימן. חלק חשוב בעמק יוקצה למחקרים מתקדמים לניצול אנרגיית השמש ומחקרים לפתרון האתגרים הקשורים בשימוש במימן שיוכלו לשלב את תוצריהם בהדגמות בשטח. כיום בעולם יש למעלה מ-30 עמקי מימן בשלבי הקמה, רובם באירופה, כאשר עלות הקמת הפארק תתחלק בין ההשקעה הממשלתית לשותפים נוספים.

צילום: עידן סבח