אלכוהול ונהיגה

נהיגה תחת השפעת אלכוהול מביאה לכ-3 אחוזים מכלל התאונות הקטלניות. זהו אחד מהפירושים היותר ברורים לקשר שבין "הגורם האנושי" ותאונות דרכים
12.1.12
אין כל ויכוח שנהיגה תחת השפעת אלכוהול היא מהגורמים לתאונות דרכים. ארגון הבריאות העולמי מדווח כי מדי שנה נהרגים כ-1.3 מיליון איש כתוצאה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול ועוד כ-50-20 מיליון איש נפצעים בדרגות שונות. בישראל אלכוהול כגורם בתאונות דרכים איננו נמצא במקומות הראשונים אך בשנים האחרונות התופעה, שכמעט ולא הייתה ידועה, עלתה על מפת גורמי התאונות.
אלכוהול וגורמי תאונות דרכים
הביטוי לנהיגה תחת השפעת אלכוהול מביאה להשפעה על מיומנויות נהיגה כמו: ערנות, פיצול קשב, דריכות, זמן תגובה וכ'. רמת אלכוהול העולה על 0.02 אחוז בדציליטר משפיעה על יכולת הקשב. רמת אלכוהול בשיעור של 0.05 אחוז משפיעה על תנועת העינים. המחקרים מצאו כי הסיכוי של נהג שרמת האלכוהול בדמו היא בטווח שבין 0.1-0.14 להיות מעורב בתאונה הוא פי 48 מאשר נהג שרמת האלכוהול בדמו הייתה בגדר הנורמלי ופי 382 מאשר נהג שרמת האלכוהול בדמו גבוהה מ-0.15.
נהיגה תחת השפעת אלכוהול בישראל
עליית המדרגה בישראל הביאה בעקבותיה לחשיפת התופעה וליציאה בקמפיינים מתוקשרים כדי לשרש את התופעה תוך כדי קביעת נורמות ברורות.
תקנת התעבורה קובעת כי נהג שיכור נחשב כל מי שבזמן נהיגה בליטר אוויר אחד בריאותיו מצויים 240 מיקרוגרם אלכוהול. או שבדמו מצויים 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם.
לאחרונה עודכנה התקנה ונקבע כי מידת האלכוהול המותרת במקרה של נהגים חדשים, צעירים, ונהגים ברכב שמשקלו מעל 3,500 ק"ג היא:50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.
בשנת 1999 שלושה אחוזים מכלל התאונות הקטלניות היו בגין אלכוהול. משנה זאת המספרים עלו בקצב מהיר עד לשנת 2007, אז 8 אחוזים מכלל התאונות הקטלניות היו בגין אלכוהול. שנת 2007 הייתה כלל הנראה שנת המפנה שכן משנה זאת נרשמת ירידה עקבית במספר התאונות הקטלניות עקב אלכוהול. כאמור, בשנת 2010 רק 3 אחוזים מכלל התאונות הקטלניות היו בגין שימוש באלכוהול.

מודעות לבעיה
המודעות לבעיה בישראל בקרב הציבור היא ברורה הרבה בשל הסלוגן שתפס, אם נוהגים לא שותים, אך לא תמיד היא מתורגמת למעשה. בסקר ישראלי נמצא כי 80 אחוז מהנהגים מעריכים כי קיים סיכוי גבוה לתאונת דרכים כאשר הנהג הוא נמצא בגילופין. עוד נמצא כי מנקודת ראות הנהגים, כדי להתמודד עם התופעה יש לנקוט בשלושה צעדים. הראשון (78 אחוז), להפעיל מדיניות וענישה הולמת. השני (63 אחוז), מציאת סידורי נסיעה נוחים ממקומות הבילוי והשלישי (58 אחוז) מבקש מדיניות הסברה וחינוך.
מאפיינים דמוגרפיים ונהיגה תחת שכרות
מחקר ישראלי שנערך בשנת 2009 מצא כי 25 אחוז מהאוכלוסיה דיווחו כי השתכרו לפחות פעם אחת בשנה ו-21 אחוז דיווחו כי שתו לפחות פעם בחודש כמות אלכוהול שפגמה בכישורי הנהיגה שלהם.
החלוקה המגדרים בין נהגים ונהגות באה לידי ביטוי גם בנושא זה. נמצא כי גברים שותים יותר מנשים ומועדים יותר לתאונות תחת השפעת אלכוהול. צעירים, רווקים (מתחת לגיל 35), מובטלים ואלכוהוליסטים מועדים אף הם לתאונות דרכים בגין שתיה. צעירים מתחת לגיל 25 מועדים יותר לתאונות בגין שתייה מאשר חלקם באוכלוסיה. בישראל, כמו גם בעולם כולו, שיעור הצעירים המעורבים בתאונות דרכים קטלניות ושהיו תחת השפעת אלכוהול הוא גבוה מאשר בקרב נהגים מבוגרים. שיעור המעורבות של נהגים צעירים עד גיל 24 גבוה פי 1.5 מאשר של נהגים בגיל 44-25 ופי 3 מאשר נהגים בגיל 64-45.
הממצא היותר מדאיג הוא כי שיעור הנהגים הישראלים הנוהגים בפועל תחת השפעת אלכוהול הוא גבוה מהשיעור המדווח על ידי המשטרה. נמצא כי 14.5 אחוז מהנהגים נוהגים כאשר רמת האלכוהול בגופם הייתה מעל למותר. סקר שבוצע בשנת 2011 בדק את אחוז הנהגים תחת השפעת אלכוהול בסוף שבוע ונמצא כי 2.9 אחוזים מכלל הנהגים הוגדרו כשיכורים (רמת אלכוהול מעל ל-50 מ"ג לדציליטר). לתופעה הזאת יש גם הבטים גיאוגרפיים. אחוז הנהגים השיכורים במרכז הוא הגבוה ביותר ועומד על 4 אחוזים לעומת 2.3 אחוזים בצפון ו-1.9 אחוזים בדרום.
להדפסה

שיתוף המאמר:

Facebook
Twitter
Email
WhatsApp

אוטוקום ניוזלטר

לקבלת מבזקי רכב בנושאי חדשות רכב, צרכנות בתחבורה ומבחני דרכים מלאו פרטים:

shutterstock_445850944(1).jpg