משבר האקלים הוא איום בין-לאומי חברתי, כלכלי, בריאותי וסביבתי, מהגדולים שידעה האנושות. לראשונה, אחד מקווי היסוד של הממשלה החדשה הוא המחויבות להתמודדות עם איום האקלים כחלק מהמאמץ הבין-לאומי להפחית פליטות גזי חממה, וכן לטובת היערכות ישראל להשפעות משבר האקלים ברמה המקומית.
שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הודיעו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי לאור האיום האסטרטגי של משבר האקלים על מדינת ישראל, הן מחויבות לעבודה משותפת של משרדי הממשלה לטובת אימוץ החזון והאסטרטגיה למעבר לכלכלה דלת פחמן, תחרותית ומשגשגת.
יעדי ההפחתה הלאומיים של ישראל יהיו 27% ו-85% בפליטות גזי חממה של בשנים 2030 ו-2050 בהתאמה (הפחתה ביחס לפליטות גזי החממה של ישראל בשנת 2015). יעדים אלו ישימו את ישראל בשורה אחת עם מדינות מפותחות נוספות בעולם. כמו-כן, הסכימו השרות, כי נדרשת היערכות של הממשלה ושל הרשויות המקומיות להתמודדות עם השפעות משבר האקלים אשר כבר כאן.
השרות הנחו את הדרג המקצועי במשרדן לתת דגש בתכניות העבודה המשרדיות לנושא האקלים ולהגיע להסכמות על הצעדים המרכזיים ליישום היעדים. בחודשים הקרובים יוגשו לאישור הממשלה גם יעדים מגזריים להפחתת פליטות גזי חממה בתחומי התחבורה, התעשייה, ייצור החשמל והפסולת וכן תוכנית פעולה להשגתם.
השרה להגנת הסביבה תמר זנברג צופה כי משנת 2025 ימכרו רק אוטובוסים עירוניים חשמליים. רכבי נוסעים לעומת זאת משנת 2030. שרת התחבורה מירב מיכאלי צופה כי עד 2050 כל כלי הרכב בישראל יהיו ללא פליטת מזהמים.
