תחבורה ירוקה או מיסוי במסווה
האם רפורמת המיסוי הירוק מצליחה לצמצם את רמות פליטת המזהמים או שהיא צינור מתוחכם להגדלת הכנסות המדינה ממיסוי עקיף על כלי הרכב
01/08/2011
מאת: נועם קום
מזה שנים רבות התפתחה, ובצדק, בעולם המערבי מודעות לשמירה על איכות הסביבה בתחומים כמו תעשייה ותחבורה הנחשבים למקור משמעותי לזיהום סביבתי.
כלי הפעולה העיקרי הוא אכיפה של תקנים מחמירים ומחייבים המתעדכנים מדי פעם, כדוגמת התקן האירופאי יורו 5, המתמקד בגזים הגורמים להתחממות כדור הארץ.
כלי הפעולה העיקרי הוא אכיפה של תקנים מחמירים ומחייבים המתעדכנים מדי פעם, כדוגמת התקן האירופאי יורו 5, המתמקד בגזים הגורמים להתחממות כדור הארץ.
המודל האירופאי לסביבה ירוקה מחלק את כלי הרכב לקבוצות על פי רמות זיהום CO2(דו תחמוצת הפחמן), הנחשב למזהם
העיקרי הפוגע באוזן ובאפקט החממה. בשל כך יצרני הרכב מתמקדים בגז זה ומפתחים את טכנולוגית הייצור שלהם כדי להקטין את שיעור פליטת ה-CO2.
העיקרי הפוגע באוזן ובאפקט החממה. בשל כך יצרני הרכב מתמקדים בגז זה ומפתחים את טכנולוגית הייצור שלהם כדי להקטין את שיעור פליטת ה-CO2.
תחבורה ירוקה בישראל
המחויבות הגלובלית והכרה בחשיבות הנושא הביאו את מעצבי המדיניות בישראל להתייחסות לנושא ובחודש אוגוסט 2009
נכנסה לתוקפה רפורמה ירוקה בתחבורה תחת הכותרת "מיסוי ירוק".
הרפורמה התמקדה בשינוי המדיניות הפיסיקלית בכל הנוגע לזיהום שמקורו בכלי רכב וזאת מתוך כוונה להסיט את צי הרכב הנע בישראל לפסים ירוקים יותר.
כלי העבודה העיקרי הוא הגדרת מדרגות זיהום של כלי הרכב השונים המתבטאות ברמות המיסוי. בנוסף לכך מציעים בישראל גם בונוס לבעלי מכוניות ישנות ומזהמות באם הם ישלחו אותם לגריטה. בפועל, כל מכונית בישראל מקבלת ציון ירוק שעל פיו מחשבים את המיסוי. כצעד ראשון הועלו מיסי הקנייה למכוניות חדשות עד משקל של 4,000 ק"ג, לשיעור של 83 אחוז במקום רמת המיסוי הקודמת שעמדה על 75 אחוז. ממחירה של מכונית חדשה,
מקבלים הנחה או היטל כספי בהתאם לרמות הזיהום שלה על פי הציון ירוק שלה שנקבע על פי שקלול הנתונים בנוסחת חישוב מיוחדת שנקבעה בישראל.
לכאורה זוהי דרך הולמת וצודקת אך שיטת החישוב היא זו המעוררת תמיהה שכן המהלך הזה ביטל למעשה את תהליך הרפורמה להפחתת מיסי קניה למכוניות חדשות שנכנסה לתוקף עוד בשנת 2005 ובו הופחתו המסים בהדרגה מ-98 ל-72 אחוז (שיעור המס הנמוך, היה אמור להתעדכן בינואר 2010).
תוכנית הפחתת המיסוי נולדה מתוך הבנה שרמת המיסוי הגבוהה שהייתה קיימת בישראל אינה הגיונית ביחס למדינות בעולם ומתוך מטרה לעודד את הציבור לרכוש מכוניות חדשות בטוחות יותר ואיכותיות לסביבה.
נכנסה לתוקפה רפורמה ירוקה בתחבורה תחת הכותרת "מיסוי ירוק".
הרפורמה התמקדה בשינוי המדיניות הפיסיקלית בכל הנוגע לזיהום שמקורו בכלי רכב וזאת מתוך כוונה להסיט את צי הרכב הנע בישראל לפסים ירוקים יותר.
כלי העבודה העיקרי הוא הגדרת מדרגות זיהום של כלי הרכב השונים המתבטאות ברמות המיסוי. בנוסף לכך מציעים בישראל גם בונוס לבעלי מכוניות ישנות ומזהמות באם הם ישלחו אותם לגריטה. בפועל, כל מכונית בישראל מקבלת ציון ירוק שעל פיו מחשבים את המיסוי. כצעד ראשון הועלו מיסי הקנייה למכוניות חדשות עד משקל של 4,000 ק"ג, לשיעור של 83 אחוז במקום רמת המיסוי הקודמת שעמדה על 75 אחוז. ממחירה של מכונית חדשה,
מקבלים הנחה או היטל כספי בהתאם לרמות הזיהום שלה על פי הציון ירוק שלה שנקבע על פי שקלול הנתונים בנוסחת חישוב מיוחדת שנקבעה בישראל.
לכאורה זוהי דרך הולמת וצודקת אך שיטת החישוב היא זו המעוררת תמיהה שכן המהלך הזה ביטל למעשה את תהליך הרפורמה להפחתת מיסי קניה למכוניות חדשות שנכנסה לתוקף עוד בשנת 2005 ובו הופחתו המסים בהדרגה מ-98 ל-72 אחוז (שיעור המס הנמוך, היה אמור להתעדכן בינואר 2010).
תוכנית הפחתת המיסוי נולדה מתוך הבנה שרמת המיסוי הגבוהה שהייתה קיימת בישראל אינה הגיונית ביחס למדינות בעולם ומתוך מטרה לעודד את הציבור לרכוש מכוניות חדשות בטוחות יותר ואיכותיות לסביבה.
"דרגת הזיהום" הוא מושג חדש שכל רוכש נאלץ להכיר מיום תחילת הרפורמה. לצד העליה במסי הקניה, ניתנו הקלות בזיכוי כספי ברכישה למכוניות ידידותיות לסביבה, תעריף הזיכוי נקבע בהתאם לדרגת הזיהום של כל מכונית ודגם. מהר מאוש התברר כי מרבית הדגמים הנפוצים בישראל (מכוניות משפחתיות אוטומטיות) לא זכו כלל בהטבות שכן הם נמצאים בדרגת זיהום גבוהה. המרוויחים בשיטה הם המכוניות קטנות בקטגורית מיני וסופר מיני, או מכוניות היברידיות הנחשבות יקרות בקנייה.
קבוצות זיהום בישראל
בישראל נקבעה נוסחה ייחודית הכוללת את עיקר המזהמים הנפלטים מכלי הרכב ופוגעים באיכות הסביבה הן בבריאות האדם והן באפקט החממה. לכל כלי רכב ניתן עם הגיעו ארצה ציון
ירוק בהתאם לנתוני היצרן לרמת פליטת הגזים הנקבע על פי הנוסחה המיוחדת לישראל. דרך חישוב זאת שהנה כאמור ייחודית לישראל עוררה את התנגדותם של יבואני הרכב בישראל
משום שהיא נוגדת את התפיסה העולמית לשיפור איכות הסביבה. גישה זו היא אף מנוגדת לתקנים הסביבתיים הקיימים באירופה ובאמריקה.
ירוק בהתאם לנתוני היצרן לרמת פליטת הגזים הנקבע על פי הנוסחה המיוחדת לישראל. דרך חישוב זאת שהנה כאמור ייחודית לישראל עוררה את התנגדותם של יבואני הרכב בישראל
משום שהיא נוגדת את התפיסה העולמית לשיפור איכות הסביבה. גישה זו היא אף מנוגדת לתקנים הסביבתיים הקיימים באירופה ובאמריקה.
הנוסחה הישראלית אינה מתמקדת רק בפגיעה בשכבת האוזון (פגיעה היוצרת את תופעת אפקט החממה) אלה גם בפגיעה בבריאות האדם. המדיניות הישראלית הביאה למצב שבו,
מכוניות המצוידות במנועי דיזל ששיעור פליטת ה-CO2 שלהם נמוכה והנן נפוצות באירופה אינן כבר אטרקטיביות לשוק הישראלי משום שמשקלו של ה-CO2
בנוסחה הישראלית הוא נמוך מה שמביא לתוצאה שרכב דיזל מוגדר בישראל כרכב מזהם ולא ידידותי לסביבה.
מכוניות המצוידות במנועי דיזל ששיעור פליטת ה-CO2 שלהם נמוכה והנן נפוצות באירופה אינן כבר אטרקטיביות לשוק הישראלי משום שמשקלו של ה-CO2
בנוסחה הישראלית הוא נמוך מה שמביא לתוצאה שרכב דיזל מוגדר בישראל כרכב מזהם ולא ידידותי לסביבה.
בישראל נקבעו לכלי הרכב החדשים, 15 דרגות זיהום על פי נוסחה המתבססת על רמת הפליטה של חמשת הגזים היוצרים את אפקט החממה ופוגעים בבריאות.
סוגי הגזים והחומרים הנפלטים מהמכונית והנכללים בנוסחת המיסוי הירוק הם: CO (פחמן חד חמצני), HC (פחמימנים), NOX (תחמוצות חנקן), CO2 (דו תחמוצת הפחמן) ו-PM (חלקיקים מוצקים). המכללים הקיימים במכונית המשפיעים וקובעים את רמת הזיהום שלה, הם: סוג המנוע והדלק, משקל עצמי, תיבת הילוכים והממירים לניטור מזהמים הקיימים בה.
סוגי הגזים והחומרים הנפלטים מהמכונית והנכללים בנוסחת המיסוי הירוק הם: CO (פחמן חד חמצני), HC (פחמימנים), NOX (תחמוצות חנקן), CO2 (דו תחמוצת הפחמן) ו-PM (חלקיקים מוצקים). המכללים הקיימים במכונית המשפיעים וקובעים את רמת הזיהום שלה, הם: סוג המנוע והדלק, משקל עצמי, תיבת הילוכים והממירים לניטור מזהמים הקיימים בה.
לכל רכב חדש מחושב "ציון ירוק" המשקף את העלויות החיצוניות למשק הנובעות מפליטת מזהמי האוויר מהרכב (כגון: נזקי בריאות
המתבטאים בעלויות אשפוז, אובדן ימי עבודה וכדומה).
המתבטאים בעלויות אשפוז, אובדן ימי עבודה וכדומה).
הנוסחה הישראלית לקביעת דרגות זיהום/ציון ירוק לכלי רכב*
*החישוב לאופנועים שונה
סרגל הזיהום
דרגות זיהום האוויר מול הציון הירוק של כלי רכב מנועי
|
דרגת זיהום אוויר
|
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
6
|
7
|
8
|
9
|
10
|
11
|
12
|
13
|
14
|
15
|
|
ציון ירוק
|
0
–
50
|
51
–
130
|
131-150
|
151-170
|
171
–
175
|
176
-180
|
181
-185
|
186
-190
|
191-195
|
196
–
200
|
201
-205
|
206
-210
|
211
-220
|
221
-250
|
251<
|
גריטת כלי רכב
מרכיב נוסף ברפורמה הירוקה בתוכנית גריטת כלי רכב שמטרתה למנוע זיהום ומטרד סביבתי מכלי רכב מוזנחים ללא שימוש ברחובות ובמגרשים. לבעלי הרכב, יינתן תמריץ כספי של
3,000 ש"ח לרכב שימסרו לגריטה. ההחזר הכספי יינתן רק לרכב פרטי שיש לו רישיון רכב תקף ושגילו מעל 15 שנה מיום יצורו.
3,000 ש"ח לרכב שימסרו לגריטה. ההחזר הכספי יינתן רק לרכב פרטי שיש לו רישיון רכב תקף ושגילו מעל 15 שנה מיום יצורו.
ירוק עולה יותר
הרפורמה הירוקה היא שם יפה להעלאת מסים שכן מכונית פרטית היא מקור משמעותי ביותר להכנסות כספים לקופת המדינה. ההכנסות ממסי קניה של מכוניות חדשות נאמדות
בכ-8 מיליארד ₪ בכל שנה. אם נוסיף את המיסים הנוספים אותם משלמים בעלי הרכבים כמו: מס בלו על הדלק, מס על חלפים, מע"מ ואגרות נאמדות ההכנסות ב-20 מיליארד ₪ בשנה. תוכנית המיסוי הירוק איננה עונה על הבעיה המרכזית שכן הנתונים בישראל מראים כי משקלם של המכוניות הפרטיות בזיהום האוויר הוא די זניח ביחס למשאיות ואוטובוסים. הנתונים מראים כי נזקי הזיהום מכלי הרכב נאמדים בכ-7.5 מיליארד ₪ בשנה, מתוכם הנזק הנגרם ממשאיות ואוטובוסים נאמד בכ-5.5 מיליארד ₪ והנזק ממכוניות פרטיות נאמד בסך הכל בכ-800 מיליון ₪. באופן פרדוקסלי דווקא בכלי הרכב הפחות מזהמים והמיועדים לכלל הציבור החליטו פקידי האוצר, מתכנני מדיניות המס הירוק, לטפל ואילו בכלי הרכב שיוצרים את עיקר הבעיה הם מתעלמים, משאיות ואוטובוסים אינם נכללים בתהליך תוכנית המס הירוק באופן משמעותי.
בכ-8 מיליארד ₪ בכל שנה. אם נוסיף את המיסים הנוספים אותם משלמים בעלי הרכבים כמו: מס בלו על הדלק, מס על חלפים, מע"מ ואגרות נאמדות ההכנסות ב-20 מיליארד ₪ בשנה. תוכנית המיסוי הירוק איננה עונה על הבעיה המרכזית שכן הנתונים בישראל מראים כי משקלם של המכוניות הפרטיות בזיהום האוויר הוא די זניח ביחס למשאיות ואוטובוסים. הנתונים מראים כי נזקי הזיהום מכלי הרכב נאמדים בכ-7.5 מיליארד ₪ בשנה, מתוכם הנזק הנגרם ממשאיות ואוטובוסים נאמד בכ-5.5 מיליארד ₪ והנזק ממכוניות פרטיות נאמד בסך הכל בכ-800 מיליון ₪. באופן פרדוקסלי דווקא בכלי הרכב הפחות מזהמים והמיועדים לכלל הציבור החליטו פקידי האוצר, מתכנני מדיניות המס הירוק, לטפל ואילו בכלי הרכב שיוצרים את עיקר הבעיה הם מתעלמים, משאיות ואוטובוסים אינם נכללים בתהליך תוכנית המס הירוק באופן משמעותי.
האם המדיניות הזו עונה על הצורך בהקטנת הפליטות במציאות הישראלית? התשובה לכך היא שלילית במידה רבה שכן מרכיב מרכזי ברעיון של הפחתת מזהמים כתוצאה מכלי רכב איננו בא לידי ביטוי במציאות הישראלית. הכוונה היא למערכת התחבורה הציבורית שאיננה מציעה חלופות הולמות לנסיעה ברכב פרטי. זוהי נקודת התורפה המרכזית של התוכנית ולכן יישומה
המלא תלוי בפיתוח מערכת תחבורה ציבורית שתציע חלופות הולמות לנוסע הישראלי. רק אז אפשר יהיה להמשיך ביישום המדיניות הירוקה לגבי כלי רכב פרטיים.
המלא תלוי בפיתוח מערכת תחבורה ציבורית שתציע חלופות הולמות לנוסע הישראלי. רק אז אפשר יהיה להמשיך ביישום המדיניות הירוקה לגבי כלי רכב פרטיים.
