נהיגה במצב של עייפות

מחקר מצא כי
2.2% מבין הנהגים אשר היו מעורבים בתאונות קטלניות היו עייפים
 16.11.11
מחקר שנערך על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנים 2006-2010  מצא כי 2.2 אחוזים  אחוזים מבין הנהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות נהגו כשהם עייפים. אף-על-פי שמדובר באחוז נמוך יחסית הרי ברור כי  נהיגה בזמן במצב עייפות גורמת להתנהגויות שעלולות להעלות את הסיכוי לתאונה כגון: סטייה מנתיב, מהירות מופרזת ועוד. בסקר שנערך עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנת 2010 ציינו 78% מהנשאלים שנהיגה בזמן שעייפים עלולה לגרום לתאונות דרכים במידה רבה או במידה רבה מאוד. בספרות המחקרית אפשר למצוא מספר הגדרות לעייפות.  מבחינה נוירו ביולוגית עייפות מוגדרת כצורך בשינה. מבחינה פסיכולוגית המושג נוגע לחוסר אנרגיה לפעול ולהרגשה סובייקטיבית של חוסר רצון להמשיך בביצוע פעולה בין שהיא פיזית או מנטלית או שהיא דורשת עוררות מסוג כלשהו.
הגורמים לעייפות בזמן נהיגה הנם מגוונים:  חסך בשעות שינה )או חסך בשינה איכותית), בעיות במיקוד השעון הביולוגי לפיו הצורך לישון מורגש ביתר שאת בין השעות 2 ל 4-לפנות בוקר, מונוטוניות במשימה, מאפיינים אישיים ומצב רפואי) גיל שימוש באלכוהול, סמים ותרופות) ותנאיהסביבה )טמפרטורה, רעש וויברציות).
העייפות משפיעה על הנהיגה כיוון שהיא גורמת לירידה ברמת העוררות מה שמביא להתארכות זמן התגובה ,לקשיים בזיכרון, לפגיעה בקואורדינציה ולירידה באפקטיביות של היכולת לעבד מידע. נוסף על כך עייפות משפיעה על רמת המוטיבציה לבצע משימה ולפיכך גם היכולת לקיים תקשורת ואינטראקציה עם הסביבה פוחתת.
בנהיגה במצב של עייפות, תשומת הלב של הנהג אינה ממוקדת בדרך ובתנועה ועקב כך רמת הביצוע שלו נמוכה. ממצאי מחקרים מעידים על כך שאדם לאחר 17 שעות נהיגה רצופות נוהג בדומה לנהג שרמת האלכוהול בדמו היא0.05 . לאחר 24 שעות ללא שינה ביצועי הנהיגה דומים לביצועי נהג שרמת האלכוהול בדמו היא  .0.1
מבחינה קוגניטיבית העייפות משפיעה בעיקר על מהירות זמן התגובה,  על רמת הדריכות ועל תהליכי עיבוד המידע שהִנם תפקודים קריטיים לנהיגה. ככל שהנהג עייף יותר זמן התגובה שלו במצבי חירום אִיטי יותר והיכולת להפנות תשומת לב לפרטים מוגבלת,  תהליך עיבוד המידע מואט ורמת הדיוק של הזיכרון לטווח קצר נפגעת.
מחקרים מצאו כי עייפות משפיעה גם על יכולת ההיגוי, מהירות הנסיעה והיכולת לעקוב אחרי רכב אחר.
מחקרי כביש  מצאו כי במטרה לשמור על הערנות נהגים מגבירים או מקטינים את מהירות נסיעתם כלומר הם מתקשים להתאים את מהירות נסיעתם למהירות של המכונית שאחריה התבקשו לעקוב. נהיגה ללא מודעות מקושרת גם לנהיגה במצב של עייפות ובאופן ספציפי לעייפות שנגרמת עקב נסיעה בדרך מונוטונית או בדרך שבה מוצגים לנהג גירויים חזותיים צפויים ולא מעוררים. בנהיגה ללא מודעות הנהג אינו מפנה באופן פעיל קשב למטלת הנהיגה ומבצע את הפעולה במצב של "טייס אוטומטי".
 
מיהם הנהגים הנמצאים בסיכון?
נהגים צעיריםנה - גים צעירים נמצאים בסיכון גבוה לביצוע תאונת דרכים הקשורה לנהיגה במצב של עייפות, כיוון שהם סובלים מחסך שינה כרוני עקב הרגלי חייהם.  בתוך קבוצה זו בני נוער בגילאי17-18  נמצאים בסיכון גבוה יותר בהשוואה לנהגים צעירים בגילאי 24-23.
מחקרים אחדים זיהו, כי הסבירות של נהגים צעירים גברים להיות מעורבים בתאונות דרכים עקב נהיגה במצב עייפות, גבוהה במיוחד. נהגים צעירים ובעיקר גברים מעורבים יותר בתאונות המתרחשות בין חצות לשש בבוקר.
נהגים מקצועיים ובעיקר נהגי משאיות - נהגים אלה נמצאים בסיכון כיוון שעיסוקם דורש שעות נהיגה ארוכות, נהיגת לילה, נהיגה בשעות לא קבועות, מעט שינה ותחילת נהיגה בשעות הבוקר המוקדמות.
עובדי משמרות - עובדי משמרות אינם יכולים לישוןכ שהם רוצים או זקוקים לכך ולפיכך סובלים מחוסר שינה כרונית כתוצאה מכך מעורבים יותר בתאונות דרכים.
נהגים הסובלים מהפרעות נשימה - הפרעות בנשימה מונעות שינה רציפה וגורמות לתחושת נמנום במהלך היום. המחקר מצביע על כך שנהגים הסובלים מהפרעות כאלה נמצאים בסיכון הגדול פי שישה להיות מעורבים בתאונה בהשוואה לנהגים ללא הפרעות נשימה. צריכת אלכוהול על ידי הסובלים מבעיה כזו מגבירה אף יותר את ההסתברות לתאונות.
 
מה עושים?
הסברה - בארצות הברית ובמדינות אירופה נעשה שימוש בהסברה ובהדרכה על מנת לעורר מודעות לנושא. ממחקרים שונים עולה כי גם אם נהגים מודעים לסכנה שכרוכה בנהיגה במצב של עייפות קשה לשנות את התנהגותם ולשכנע אותם לעצור להתרעננות.
שיפור תשתיות - הוספת תשתיות לשיפור תוואי הדרך כגון: עיני חתול ושימוש במעקה ביטחון שיכול לעצור נהג שנרדם מסטייה מנתיב הנסיעה הוכחו כדרך התערבות אפקטיבית.
טכנול  - גיהמערכות לניטור נהיגה שבהן אפשר להשתמש על מנת לסייע לנהגים עייפים להימנע מתאונה מתחלקות לשני סוגים: מערכות לניטור רכב ומערכות לניטור התנהגות הנהג .הסוג הראשון, מערכות המנטרות את ביצועי הרכב אוספות מידע בזמן אמת על משתנים כגון:  מהירות נסיעה, האצה והאטה, היגוי ושמירה על נתיב. הסוג השני, מערכות המנטרות את ביצועי הנהג אוספות מידע בזמן אמת על משתנים כגון: תנועות עיניים, תנועות פנים,  גלי מוח ואחיזת הגה. מערכות אלה יכולות להזהיר את הנהג כאשר ביצועיו יורדים וכך לסייע לו להימנע מתוצאותיה הקטלניות של ההירדמות בזמן נהיגה.  מחקרים שונים טוענים כי מערכות אלה יכולות להפחית כ- 35%מהתאונות הנגרמות כתוצאה מעייפות ועקב כך להפחית ב 2.9%-את שיעור התאונות הכללי. מחקרים אחרים מצביעים על כך שהמערכות הללו לא אפקטיביות כיוון שהנהג מפתח אדפטציה לאזהרה שהמערכת מספקת לו.  במקרים מסוימים נמצא כי שימוש במערכות לניטור נהיגה יכול להיות בעל אפקט הפוך, כיוון שהנהג נוטה לסמוך על המערכת שתזהה דפוס נהיגה מסוכן בזמן ותזהיר אותו לפני שתכריע אותו העייפות.  במקרה כזה הנהג ירשה לעצמו לנסות להישאר ער ולנהוג למשך זמן ארוך יותר במקום לעצור להפסקת התרעננות.
חקיקה ואכיפה   -חקיקה ואכיפה רלוונטיות בעיקר לנהגים מקצועיים ולנהגי משאיות. חקיקה יכולה להסדיר את מכסת השעות ביממה שבהן מותר לנהג מקצועי לעבוד. החקיקה האירופית קובעת כי לנהג מותר לעבוד ביממה עד תשע שעות מתוך 24 שעות עם אפשרות לעבוד עשר שעות ביום פעמיים בשבוע. אחרי שישה ימי עבודה רצופים הנהג מחויב להפסקת נהיגה למשך  45שעות רצופות. חקיקה הנוגעת לחובת מנוחה בסופי שבוע מוגבלת מאוד מבחינת האפקטיביות שלה כיוון שמנוחה במהלך סוף השבוע אינה משפיעה על תחושת העייפות במהלך שעות הנהיגה.
תקנה שעות נהיגה ומנוחה (ת"ת 168) בישראל, התקנה מגבילה את שעות הנהיגה של נהגי רכב ציבורי, נהגי אוטובוס פרטי,  נהגי רכבים כבדים ונהגים המסיעים    11נוסעים או יותר ולפי התקנה הנהג מחויב למנוחה במשך שבע שעות רצופות לפני תחילת הנסיעה. כמו כן, אסור לנהג לנהוג יותר מ-12 שעות מתוך 24 שעות ולא יותר מ 68-שעות במשך שבעה ימים רצופים.  הנהג המקצועי הישראלי מחויב למנוחה של  25 שעות רצופות בתום שמונה ימי עבודה רצופים. החוק הישראלי מעגן הפסקות להתרעננות וקובע כי הנהג יפסיק את נהיגתו לחצי שעה לפחות כעבור נהיגה רצופה של ארבע שעות ולא ינהג יותר מתשע שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך שש שעות רצופות.
תכניות לניהול עייפות  -  התכנית מכוונת לדרגים שונים בארגון החל בהנהלה וכלה בנהגים והיא כוללת שלבים של לימוד ואימון, קביעת נהלים, תכנון נסיעות ומתן פידבק על תאונות.
 
הדפסה
   
שלח לחבר
אתרי יבואן