חגורות או לא להיות
מאת: נועם קום

אמצעי עיגון ברכב נוסעים
חגורות או לא להיות
 
כנס רפואי מיוחד שנערך בבית חולים הדסה עין כרם הוקדש להיפגעותם של נוסעים ברכב כתוצאה מבלימת גוף האדם על ידי חגורות הבטיחות בהתנגשות. החגורות נחשבות לאמצעי היעיל ביותר כאשר מדובר בהגנת הנוסעים, אולם הממצאים במחלקת הטראומה שונים ומעידים על נזקים שגורמות החגורות בייחוד אם מדובר בחגורות מותנים העוגנות רק את איור האגן והבטן. פרופ' אבי ריבקינד מנהל המחלקה הכירוגית ויחידת הטראומה ונועם קום קצין בטיחות בכיר בתעבורה, יזמו את הכנס שהוקדש כולו לתופעה הרפואית למציאות בשטח ולחוק בישראל. פתח את הכנס ד"ר רם אלעזרי שהציג את פרטי המקרה ואת הממצאים הרפואיים ושלבי הטיפול. מדובר מקרה תאונת דרכים חזיתית שבו נוסעת בת 26 אשר ישבה במושב האחורי וחגרה עצמה בחגורת המותניים. כתוצאה מעוצמת ההתנגשות ומכך שהנוסעת נחגרה רק בחגורת בטן וללא חגורה מוצלבת התומכת את  פלג הגוף העליון, נפגעה הנוסעת קשה ביותר, אובחנו אצלה פגיעות בראש, בצוואר, בחזה, בבטן ובגב. היא פונתה לבית חלים הדסה עין כרם ממצאי הניתוח העידו, על קרע בסרעפת השמאלית, קרעים במעי הדק והגס וקרעים מדמים בכבד, בנוסף נמצא שברים בחוליות עמוד השדרה.הנפגעת שנאבקה על חייה יצאה לבסוף כאשר היא בריאה ושלמה.
מקרי תאונות נחלקים לסוגים שונים, התנגשות חזיתיות, צידיות או התהפכויות. נועם קום סקר את יתרונות חגורות הבטיחות לצד סכנות הפגיעה בגוף האדם. כתוצאה מהתנגשות והתהפכות סופג הרכב והנוסעים בו את כל אותם כוחות הפועלים עליו בהתאם למהירות הנסיעה ועוצמת העצם בו הוא מתנגש. חגורות הבטיחות הם האמצעי היעיל ביותר לבטיחות הקיים במכונית אשר יגן על הנוסעים  בזמן אמת, אילו יספגו את כוחות האנרגיה הקינטית העצומים ופועלים על גוף האדם בזמן ההתנגשות ובכך תימנע פגיעה גופנית כתוצאה מטלטלות או זריקת הנוסעים שאינם חגורים מחוץ למכונית. תפקיד החגורות לרתק את הנוסעים ברכב למושבים ובכך למנוע מצב בו יעופו קדימה או לצדדים מכוח ההתמדה יפגעו מחלקים פנימיים או מהחלונות ושברי זכוכיות ואף יזרקו מחוץ למכונית.
חישוב האנרגיה הקינטית הפועל על הנוסעים בעת תאונה מעיד על עוצמות פגיעה קשות ביותר ובעומס רב המתחלק על שטח קטן מאוד כרוחב ואורך חגורת הבטיחות בלבד.
 
 
הכוח שפועל על גוף האדם ( במשקל 75 ק"ג) בתאונה חזיתית
מהירות הרכב קמ"ש
הכוח על האדם בק"ג
20
385
30
868
40
1,540
50
2,410
60
3,472
70
4,723
80
6,172
90
7,800
100
9,640
 
 
אופן חגירת החגורות הוא הקובע את רמת הבטיחות של כל אחד מנוסעי הרכב. קיימים סוגים שונים של חגורות בטיחות הנדרשות על פי חוק ( ת.ת 23)  
1. חגורת מותניים- זו החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר הנחשב לאיבר קשה בגוף.
2. חגורה אלכסונית- חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך.
3. חגורת שלוש נקודות- מערכת חגורות המעוגנות בשלוש נקודות עיגון ומהווה שילוב של חגורת מותניים וחגורה אלכסונית.
4. חגורה נצמדת- חגורת מותניים, או חגורת שלוש נקודות המצוידת בסליל קפיצי לקליטת רצועת החגורה, שאינו מגביל את תנועות גופו של הנוסע החוגר בתנאי נהיגה רגילים.
חגורות הבטיחות עשויות מחומר טרילן העמיד בחזקים נגד קריעה ומתיחה תוך מתן גמישות למניעת פגיעה באדם. חגורות הבטיחות, עמידות לתנאי רטיבות, חום קרינת השמש ואש.
 
לא כולם חגורים
סקר תצפיות שנערך על ידי ארגון "בטרם" מצביע על כך שלא כולם חגורים ברכב ואם כבר, אז לא באופן יעיל. נמצא כי 57% מהילדים מגיל לידתם ועד 15 שנים, אינם חגורים כלל או שאינם חגורים כהלכה. מדובר בעיקר בשכבת הגיליים של 5-9 שנים. מתוכם 12.4% אינם חגורים כלל, 64.6% אינם חגורים כהלכה ורק 22.9% נמצאו חגורים כהלכה. באשר לאנשים מבוגרים אין הקפדה לאילו היושבים מאחור ואכיפה על העבירה כמעט ואינה מתבצעת. נהג המסיע מבוגרים לא מקפיד לדרוש מהם לחגור למרות אחריותו לביצוע החובה. התקנה המחייבת את חגירתם של תלמידים המוסעים באוטובוסים גם כן אינה מיושמת, על הנהגים חלה חובת ההקפדה לחגירה אך אין זה מעשי ליישם זאת.
 
מושבים האחוריים מסוכנים יותר
מסתבר כי המיתוס של ישיבה במושבים האחוריים בטוחה יותר אינה מדויקת. בפיתוח אמצעי עיגון  על ידי היצרנים, ניתנת עדיפות למושבים מלפנים  עקב ריבוי בשימוש בהם, המושבים מצוידים בחגורות מסוג שלוש נקודות הנצמדות לגוף ובנוסף מערכות קדם מותחן ובשילוב כריות אויר קדמיות וצדיות ומערכות התראה במידה ומי מהנוסעים לא חגור. במכוניות המתקדמות ברמת הטכנולוגיה כיום עדין לא ניתן למצוא מנגנוני קדם מותחן למושבים מאחור. רק בשנים האחרונות החלו בשיווק חגורות שלוש נקודות במושב האחורי האמצעי, מפרט שלא היה קיים עד תחילת שנות 2000. ובמכוניות שונות גם עד שנה זו.
בטיחות מאחור
סקרים בעולם מראים שכ- 70% מההרוגים בתאונות דרכים הם מבוגרים היושבים במושבים האחוריים. נתון שנמסר מטעם רנו. היצרן מצא פתרון לבעיה בפיתוח מערכות עיגון מתקדמות למבוגרים ולילדים מגיל 6 ועד 10 שנים. בהיעדר חגורות עם מנגנוני קדם מותחנים הנטייה של היושבים בהתנגשות חזיתית להחליק מהמושב כתוצאה מכך להיפגע באיברים פנימיים ולמות. רנו פיתחה ומשווקת בדגמי ה- קליאו 3 וממודוס מערכת חגורות עם קדם מותחן ובנוסף כרית אויר מתנפחת בקדמת המושב ומונעת בכך את החלקת הנוסעים מאחור. חגורות הבטיחות מצוידות במערכת הגבלת עומס ולחץ אל פלג גוף עליון של הנוסעים. לטענת רנו המערכת תביא לירידה של כ- 30% בפגיעות גוף קשות ובכ- 39% מקרי מוות.
 
התייחסות רפואית
אזורי הפגיעה אופייניים על פי גיל הנוסעים 

מגיל לידה עד גיל שנתיים עיקר הפגיעות בראש ובצוואר
מגיל שנתיים ועד ארבע עיקר הפגיעות הם בראש
מגיל ארבע ואילך לרבות מבוגרים הפגיעות במותניים בבטן ובחזה
 
חוסר יעילותם של אמצעי העיגון והחגורות מאחור ותוצאותיו מדאיגות את רופאי בית חולים הדסה עין כרם בירושלים. לאור תופעה של פגיעות גופניות פנימיות של נפגעי תאונות שישבו מאחור, התקיים בהדסה כנס רפואי מיוחד שהוקדש לנושא מתוך כוונה לעורר מודעות ולמצוא פתרונות מצילי חיים.
לטענת פרופ' אבי ריבקינד במח' הטראומה נתקלים בתוצאות חמורות עם נזקים למערכות פנימיות באזור הבטן בייחוד כאשר מדובר באנשים מבוגרים אשר חגרו רק חגורות מותניים. אנו קוראים לרשויות לחייב בחוק ייבוא ושימוש של חגורות 3 נקודות כדרישה בסיסית לבטיחות הנוסעים, זאת בהתייחס לעוצמת הכוחות הפועלים על הנוסעים בתאונה. חגורות 4 נקודות מבחינתי הם חזון שיציל חיים וימנע פגיעות גוף קשות.
 
ילדים עד גיל שנתיים נפגעים בעיקר בצוואר. ילדים מגיל 2-4 שנים סובלים בעיקר מנזקי ראש ילדים בגיל 4-10 ואנשים מבוגרים נפגעים בעיקר מפגיעות בטן ובית החזה.
את עיקר הבעיה רואים בחגורות המותניים הקיימות ברוב המכוניות המסיעות נוסעים בישראל הערכה כי מתוך מצבת כלי הרכב בישראל המונה 2. 3 מליון כלי רכב, רק בכ- 800 אלף כלי רכב ישנם כיום חגורות מסוג שלוש נקודות המותקנות במושב האמצעי מאחור. מכוניות פרטיות מדגמי 2008 משווקת מעתה רק עם חגורות שלוש נקודות. לא מצאנו בדגמים אילו חגורות מותניים כלל. תקנות משרד התחבורה אינם מחייבות את היבואנים לשווק מכוניות ללא חגורות מותניים. תקנה 364.א המתייחסת לנקודות עיגון וחגורות בטיחות. לא מתירות רישום רכב בהתאם לטבלה הקובעת כי:
-          רכב נוסעים פרטי ודו שימושי,מונית ורכב סיור משנת ייצור 1988 ואחריה מחויבים  מחויבים בחגורות נצמדות בכל מושבי הרכב למעט רכב המסיע יותר משני נוסעים במושב האחורי. הנוסע האמצעי חייב בחגורת מותניים.
-          במונית ורכב סיור הבנויים על מרכב של רכב מסחרי משנת יצור 1994, ורכב מסחרי אחור המיועד להובלת נוסעים משנת 1995 ואילך נדרש חגורות שלוש נקודות נצמדות למושבים שליד הדופן הרכב וחגורות מותניים למושבים האחוריים.
-          אטובוס זעיר משנת 1998 בכל המושבים חגורות שלוש נקודות נצמדות במושבים שליד הדופן או חגורות מותניים במושבים אמצעיים.
-          רכב להסעת תלמידים בכל המושבים חגורות מותניים או חגורות שלוש נקודות.
 
אי חגירת חגורת בטיחות אלכסונית מעל הכתף, אלא מתחת לבית השחי לא מהווה עבירה פלילית
כך פסק כבוד השופט ש' יציב בבית המשפט לתעבורה בחיפה. לפי המיוחס לנאשם הוא נהג ברכב ולא היה חגור בחגורת הבטיחות בניגוד לתקנה 83 ב' זאת על פי עדות של שני שוטרים אשר הבחינו כי אינו חגור. הנאשם טען להגנתו כי חגר את חגורת הבטיחות אלא הייתה מתחת לבית השחי. החלטת השופט נובעת מכך שלא ניתן ללמוד מתקנות התעבורה על האופן שצריך לחגור חגורות בטיחות.
 
ניצב אבי בן חמו ראש אגף התנועה במשטרת ישראל שנכח בכנס והתייחס לתוכן למסרים ולמסקנות, הביע תדהמה על אופן קבלת ההחלטות בהתייחס לתקנות. מי כאן המחליט ?, לא יתכן שבתהליך החקיקה, לא תהיה נוכחות משטרתית ורפואית, אתם מציגים נתונים ועובדות מעלים כאן שיקולים שלא נלקחו בחשבון ולא ידענו עליהם. חבל שקולכם לא נשמע. לגבי הטענה של פטור שוטרים מחגורות הבטיחות בו בזמן שהם תחת סכנת חיים בגלל אי חגירתם בזמן נסיעה, אמר: כי החוק פותר אומנם את השוטרים בפעילות מבצעית אך בפועל קיימת הוראת נוהל המחייבת אותם לחגור בכל נסיעה שגרתית.
 
מסקנות והמלצות
  1. חשיבות לשימוש בחגורות בטיחות בכל נסיעה.
  2. מודעות לסכנה שבשימוש חגורות מותניים, אך אילו עדיפות בכל מקרה על אי חגירה.
  3. מתן עדיפות לישיבה בצדדים במושב האחורי כאשר חגורים.
  4. ישיבה וריסון נכון של חגורות הבטיחות.
  5. עדכון התקנות בכל הקשור לתקנים לסוגי החגורות המותקנות.
  6. מעבר לחגורות מסוג 3 נקודות באוטובוסים.
  7. מעבר לחגורות 4 נקודות ברכב נוסעים.
  8. הגברת אכיפה משטרתית על חגירת חגורות בטיחות.
הדפסה
   
שלח לחבר
אתרי יבואן