בשנת 1988 נגנבו למעלה מ-150 מכוניות ביום כ-54,750 מכוניות בשנה.
ב-2011 נגנבו "רק" 21,768 כלי רכב. התופעה הפלילית הזו שחרגה מכל פרופורציה הביאה להקמת יחידת משטרה ייעודית, אתג"ר, שנועדה להלחם בגניבות הרכב
ב-2011 נגנבו "רק" 21,768 כלי רכב. התופעה הפלילית הזו שחרגה מכל פרופורציה הביאה להקמת יחידת משטרה ייעודית, אתג"ר, שנועדה להלחם בגניבות הרכב
10.1.12
גניבת רכב היא דבר קל יחסית והיא מתבצעת תוך מספר דקות מועטות גם אם המכונית מוגנת בצורה סבירה. הגנבים תמיד נמצאים צעד אחד קדימה לפני בעלי הרכב והממגנים למינהם. ככה זה כאשר לגנבים יש עורף כלכלי בטוח למדי. תעשיית גניבות הרכב מפרנסת ענף כלכלי חשאי שהתפתח באופן מהיר למדי הכולל סחר בחלקים משומשים, זיוף מרכבי רכב וזיוף מסמכי ולוחות רישוי. במקרים רבים גניבות רכב נעשים לפי הזמנה ו"שחיטת" המכוניות הגנובות נעשית בתוך דקות כדי לא להחשף בפני כוחות המשטרה.
הנתונים של כחולי המדים מצביעים על ירידה מתמשכת במספר כלי הרכב הגנובים. בשנת 1994 דווח על גניבה של 19.4 כלי רכב ל-1,000 כלי רכב, הנתון צמח בשנת 1997 והגיע ל-28.9 גניבות ל-1000 כלי רכב. שנה זו היא שנת המפנה שכן ממנה והלאה יש ירידה ובשנת 2008 נגנבו "רק" 9.8 רכבים ל-1,000 כלי רכב, נתון ראוי להערכה בהתחשב בכך שהמספר האבסלוטי של כלי רכב בישראל עלה.
המלחמה בסוג פשיעה זה מחייבת התמודדות בשני תחומים: האחד בשטח והשניה באמצעות חקיקה. בשנת 2007 נקבעו תקנות חוק לרישום פעולות והגבלת השימוש בחלקים משומשים ובנוסף הורחבו הסמכויות של משטרת ישראל בשטחי הרשות הפלשתינאית בתחום גניבות הרכב בלבד.
עליה בגניבות בשנת 2011
בצד הסיפוק היחסי מעבודת המשטרה חשוב לציין כי מספר כלי הרכב הנגנבים מדי יום הוא עדיין גדול מדי. נתוני שנת 2011 אינם ממש מעודדים. בשנת 2009 נגנבו 22,937 כלי רכב. בשנת 2010 נרשמה ירידה קטנה במספר כלי הרכב הגנובים, 1,165, אך בשנת 2011 נרשמה שוב עלייה קלה ונגנבו 21,768 כלי רכב. במונחים יחסיים נמצא כי בין השנים 2009-2008 נרשמה ירידה בשיעור של 14 אחוז בגניבת כלי רכב. הירידה נמשכה גם בשנים 2010-2009 אז נרשמת ירידה של 7.9 אחוז.
בין השנים 2011-2010 נרשמת עליה בגניבות בשיעור של 3.1 אחוזים.
בין השנים 2011-2010 נרשמת עליה בגניבות בשיעור של 3.1 אחוזים.
מרבית הגניבות (32 אחוז) נעשו באיזור המרכז, 23 אחוז באיזור תל אביב, במחוז ירושלים 16 אחוז במחוז הדרומי 12 אחוז. החלוקה הפנימית של הרכבים הגנובים מצאה כי 64.8 אחוז מכלי הרכב הגנובים היו רכבים פרטיים, 15.3 אחוז דו גלגליים ו-13.1 אחוז רכב מסחרי.
לגנבים יש אג'נדה ברורה הם אינם גונבים מכל הבא ליד אלא ככל הנראה בהתאם לדרישות השוק. נמצא כי כלי הרכב הדו גלגליים המועדפים היו מתוצרת סאן יאנג ואחריהם דו גלגליים תוצרת קואנג יאנג.
החלוקה לפי שנות יצור מוצאת כי הגנבים מעדיפים כלי רכב ישנים יותר שבהם רמת האבטחה נמוכה יותר והדרישה לחלקי חילוף גבוהה יותר. בגזרת כלי הרכב הפרטיים דגם הרכב המועדף על ידי הגנבים בשנת 2011 היה סובארו ליאונה, מיצובישי לנסר, מזדה 3, פולקסוואגן גולף, סובארו אימפרזה, סקודה אוקטביה, סקודה פביה והונדה סיווויק.
דגמי כלי הרכב הפרטיים משנתוני 2010-2008 המועדפים על ידי הגנבים בשנת 2011 היו: מזדה 3, סקודה פביה, גולף, קיה ריאו, פולו, יונדאי אקסנט, אוקטביה, טויוטה קורולה, סיאט איביזה, ג'טה, סקודה רומסטר, יונדאי גטס ומזדה 6.
איך גונבים
השיטה הנפוצה ביותר לפריצה, היא באלימות וניסיונות הנעה באמצעות מחשב פרוץ. דרך אחרת היא פריצה לבית (בעיקר בתים צמודי קרקע) ולקיחת המפתחות. דרך נוספת היא באמצעות הפעלת כח אלים על הנהגים וחטיפת המכונית.
חברת פוינטר למיגון מדווחת כי בשנת 2011 נרשם גידול של 31% לעומת 2010 בגנבות על ידי מורשים כשהרכב נוסע באופן "חוקי" ומערכת המיגון מנוטרלת בשטחים.
דרך אחרת לגניבה שפותחה בשנים האחרונות היא גניבה מתחנות לשטיפת וניקוי רכבים. הדרך פשוטה. בעל הרכב יושב ומחכה ואילו הגנב עוקב אחר הלקוחות ומאתר את אלו שאינם נמצאים במעקב עין אחר המכונית ומכאן הדרך קלה.