הנהג הישראלי לא מתייחס לחוקי המהירות. אי הציות לחוקי המהירות הוא הן בדרכים העירוניות והן בדרכים הבינעירוניות. רמת האי-ציות גבוהה במיוחד בכביש דו-מסלולי ממוחלף, כביש דו-מסלולית אחרת ובכביש חד-מסלול.
עיקר בעיית המהירות בשטח עירוני מזוהה עם רחובות מאספים דו–מסלוליים הנמצאים במרכזי ערים.כך קובע סקר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
8.5.12
מהירות נסיעה בדרך היא אחד המאפיינים החשובים ביותר בכל שלבי התכנון, התפעול והאחזקה של רשת הדרכים. המהירות קשורה להגדרת המדרג התפקודי של הדרכים, המאפיינים הפיסיים והסדרי התנועה בדרך. הטענה הקבועה של מתכנני התחבורה היא כי בין מהירויות הנסיעה בפועל לבין התרחשות וחומרת התאונות קיים קשר ישיר. לדבריהם טענה זו הוכחה במחקרים רבים. הניסיון הבינלאומי מצביע לכאורה על הקשר בין ירידה במהירויות הנסיעה לבין ירידה במספר התאונות. כך למשל המקרה הצרפתי שבה הוקמה בעשור האחרון מערכת אכיפה מסיבית של מהירויות נסיעה שלפי הערכות, תרמה לירידה של 75% במספר ההרוגים. דוגמאות נוספות מהשנים האחרונות קיימות באנגליה, הולנד ואוסטריה שבהן בעקבות שימוש שיטתי במצלמות מהירות, נצפו ירידות במהירויות הנסיעה וירידות במספר תאונות הדרכים. הניסיון הישראלי הוא שונה ובהתבסס על ממצאי סקר המהירות הנוכחי נמצא כי אין שינוי בדפוס ההתנהגות של הנהג הישראלי בכל הנוגע למהירות בין 2010 ל-2011 ולמרות זאת מספר התאונות ומספר ההרוגים ב-2011 פחת לעומת 2010.
בישראל הוקמה בשנת 2009 מסגרת לביצוע סקר ארצי של מהירויות הנסיעה האמורה לאפיין את מהירויות הנסיעה ברשת הדרכים. מטרת סקר המהירויות הארצי היא לסייע למקבלי ההחלטות בתחום מדיניות הבטיחות בדרכים בנושאי ניטור מגמות, הערכת יעילותן של פעילויות התערבות שונות, הערכת מצב בטיחות שוטף ברמת המאקרו, ביסוס אסטרטגיות בטיחות וכד'.
בסקרים שנערכו בשנים הקודמות נמצא כי רוב סוגי הדרכים בארץ מזוהים עם רמה מסוימת ולעתים, משמעותית, של אי ציות הנהגים למהירות המותרות לנסיעה בסוגי הדרך השונים.
בשנים 2010-2011 לא נעשו בישראל פעילויות התערבות ממוקדות לשינוי רמת המהירות ברשת הדרכים. בפועל קיימת פעילות מסוימת של הרשויות המקומיות לקידום אמצעי מיתון תנועה באזורים עירוניים שונים, בעיקר בשכונות המגורים, ואכיפה מסוימת של מהירויות נסיעה גבוהות על ידי משטרת התנועה, בעזרת אקדחי לייזר ומקבץ מצלמות מהירות המותקנות במספר קטעים.
בשנת 2012, החלה לפעול תוכנית אכיפה אוטומטית מסיבית של מהירויות הנסיעה ("שלוש א") ברשת הדרכים הלא עירוניות. מכאן, שבשנת 2012 ניתן יהיה לצפות לשינוי מהותי במהירויות הנסיעה, לעומת שנים קודמות.
סקר מהירויות ארצי יוני 2011
הסקר שנערך על ידי ד"ר ויקטוריה גיטלמן, גב' פאני פיסחוב ואינג' רובי כרמל, מתמקד במהירויות נסיעה בתנאי זרימה חופשית והוא נערךב- 133אתרי מדידות בפריסה ארצית. בסקרנכללו 8 סוגי דרכיםמתוכם 5 סוגי דרכים לא עירוניות: מהירה, דו–מסלולית ממוחלפת, דו–מסלולית אחרת, חד–מסלולית מקומית ושלושה סוגי דרכים עירוניות: עורקית, רחוב מאסף עירוני (דו–מסלולי) ורחוב מאסף שכונתי)חד–מסלולי).
מהירות בדרכים בינעירוניות. על-פי ממצאי הסקר נמצא כי כל סוגי הדרכים הלא עירוניות מזוהים עם רמה משמעותית של אי-ציות לחוק, כאשר רמת האי-ציות גבוהה במיוחד בסוגי דרכים אלה: דו-מסלולית ממוחלפת, דו-מסלולית אחרת, חד-מסלולית. הנתונים מראים כי האחוזון ה-85 של מהירויות הנסיעה שנצפו בדרכים הלא עירוניות, היו: נתיב ימני: ביום – 117-118בלילה 112-123 קמ"ש. נתיב שמאלי: ביום 119-137 קמ"ש ובלילה 117-143 קמ"ש. מהירות זאת עלתה על המהירות המותרת: ב-12-16 קמ"ש בדרך מהירה, ב-13-15 קמ"ש בדרך דו-מסלולית ממוחלפת, ב-16-20 קמ"ש ביתר הדרכים הדו-מסלוליות, ב-18-23 קמ"ש בדרכים החד-מסלוליות, ב-10-12 קמ"ש בדרך מקומית.
עוד נמצא כי אחוז כלי הרכב שנסעו מעל המהירות המותרת, בשעות זרימה חופשית, היה: 40%-50% בדרך מהירה, 50%-70% בדרך דו-מסלולית ממוחלפת,
כ-60%- בדרך דו-מסלולית אחרת, כ-70% בדרך חד-מסלולית ומעל שליש בדרך מקומית.
עוד נמצא כי אחוז כלי הרכב שנסעו מעל המהירות המותרת, בשעות זרימה חופשית, היה: 40%-50% בדרך מהירה, 50%-70% בדרך דו-מסלולית ממוחלפת,
כ-60%- בדרך דו-מסלולית אחרת, כ-70% בדרך חד-מסלולית ומעל שליש בדרך מקומית.
כבישים עירוניים. הממצאים בדרכים העירוניות מצביעים על כך שהאחוזון ה-85 של מהירויות הנסיעה עלה על המהירות המותרת: ב-5 קמ"ש בנתיב הימני (בלילה בלבד) וב-8-14 קמ"ש בנתיב השמאלי בדרך עירונית עורקית, ב-15-19 קמ"ש ברחוב מאסף עירוני (דו-מסלולי) וב-5-12 קמ"ש ברחוב מאסף שכונתי (חד-מסלולי).
עוד נמצא כי אחוז כלי רכב שנסעו מעל המהירות המותרת בתנאי זרימה חופשית
היה: 20%-40% בדרך עורקית, כ-60% ביום ו-70% בלילה ברחוב מאסף עירוני, 30%-40% ברחוב מאסף שכונתי. בין סוגי הדרכים העירוניות, המהירויות הגבוהות ביותר נצפו בנתיב השמאלי בדרך עורקית, כאשר אחוז מרבי של כלי הרכב מעל המהירות המותרת נמצא ברחוב מאסף עירוני: עם חתך דו-מסלולי ומהירות מותרת 50 קמ"ש.
עוד נמצא כי אחוז כלי רכב שנסעו מעל המהירות המותרת בתנאי זרימה חופשית
היה: 20%-40% בדרך עורקית, כ-60% ביום ו-70% בלילה ברחוב מאסף עירוני, 30%-40% ברחוב מאסף שכונתי. בין סוגי הדרכים העירוניות, המהירויות הגבוהות ביותר נצפו בנתיב השמאלי בדרך עורקית, כאשר אחוז מרבי של כלי הרכב מעל המהירות המותרת נמצא ברחוב מאסף עירוני: עם חתך דו-מסלולי ומהירות מותרת 50 קמ"ש.
מי ממהר
אופנועים מזוהים עם אחוזים גבוהים של נסיעה מעל המהירות המותרת, בכל סוגי הדרכים. נמצא גם כי אוטובוסים נוסעים אף הם באחוזים גבוהים, מעל המהירות המותרת בדרך דו-מסלולית וחד–מסלולית. אחוז גבוה של משאיות נוסע מעל המהירות המותרת בדרכים חד–מסלוליות ודו–מסלוליות ממוחלפות.
עוד מצאו החוקרים כי אוטובוסים ורכב משא נוסעים ברחוב מאסף עירוני באחוזים גבוהיםמעל המהירות המותרת.
עוד מצאו החוקרים כי אוטובוסים ורכב משא נוסעים ברחוב מאסף עירוני באחוזים גבוהיםמעל המהירות המותרת.
עיקר בעיית המהירות בשטח עירוני מזוהה עם רחובות מאספים דו מסלוליים הנמצאים במרכזי ערים.
2010 לעומת 2011
בבחינת השינויים במדדי המהירות לא נמצאו שינויים מהותיים במהירויות הנסיעה ברשת הכבישים בשנת 2011 לעומת 2010, אם כי נמצאה עליה קלה במדד אחוז כלי רכב מעל המהירות המותרת ובמדד אחוז כלי רכב שנסעו במהירויות הגבוהות, בלילה, ברוב סוגי הדרך, פרט לאלה בהם המהירות המותרת הועלתה בשנת 2011. כצפוי, העלאת המהירות המותרת בדרכים המהירות והממוחלפות הביאה לירידה במדד אחוז כלי רכב מעל המהירות המותרת בסוגי דרך אלה.