אופן העסקת קצין בטיחות בתעבורה


אופן העסקת קצין בטיחות בתעבורה
בית משפט מחוזי מרכז: העסקת קצין בטיחות בתעבורה, אינה מחייבת מודל העסקה של יחסי עובד מעביד בין קצין הבטיחות למפעל בו הוא מועסק.
13/12/15
כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף, פסק ביום 9 בדצמבר 2015, בבית המשפט מחוזי מרכז בלוד, כי הפרשנות הנכונה של המונח "יעסיק" שבתקנה 580 א' לתקנות התעבורה והמונח "מעסיק" שבתקנה 2ב' 1לתקנות שירותי הובלה לכלי רכב משא, אינה מחייבת קיום מודל העסקה של יחסי עובד מעביד בין קצין הבטיחות למפעל או למוביל הפרטי.
הפסיקה באה בעקבות עתירתם של כמה משרדים למתן שרותי קצין בטיחות בהם: תעבורה על בטוח (2007) בע"מ, קבוצת רמת בטיחות בע"מ וטיקו – תנועה בטוחה בע"מ. העתירה ,דנה בשאלה האם התקנות הקובעות חובה להעסיק קצין בטיחות רכב מחייבות כי העסקתו תעשה כעובד שכיר של המפעל, עמו מתקיימים יחסי עובד מעביד, או שניתן לעמוד בדרישת התקנות באמצעות התקשרות עם קצין בטיחות שאינו עובד של המפעל עצמו, כדוגמת התקשרות עם קצין בטיחות רכב שהוא קבלן עצמאי או התקשרות עם קצין בטיחות רכב המועסק על ידי משרד למתן שירותי בטיחות.
בשנת 2001, בעקבות חקיקת חוק שירותי הובלה, התשנ"ז 1997 ותקנות שירותי הובלה, התשס"א 2001, הורחבה החובה למנות קצין בטיחות, והוחלה לא רק על "משרד הובלה" שהינו מפעל החייב בהעסקת קצין בטיחות לפי תקנות התעבורה, אלא על כל העוסק במתן שירותי הובלה לפי החוק, דהיינו כל רכב או מי שמפעיל שירות של הובלת מטען ברכב מסחרי, המוגדר כרכב שמשקלו הכולל המותר עולה על 10 טון או המוביל חומר מסוכן.
עד לשנת 2001 בטרם יישום חוק שרותי הובלה, כל קציני הבטיחות, שמונו מכוח תקנות התעבורה, במפעלים שהחזיקו ציי רכב משמעותיים, והועסקו כשכירים במפעל. עם יישום חוק שרותי תובלה המחייב פיקוח על משאיות בודדות, הותר לאותם מובילים שהחזיקו מספר כלי רכב בודדים, למנות קצין בטיחות בהתאם לתקנות ההובלה בין שני סוגי מובילים:
א. מוביל שלרשותו מעל ל- 5 כלי רכב, או העוסק בהובלת חומרים מסוכנים, חויב להעסיק קצין בטיחות כשכיר.
ב. מוביל שלרשותו עד 5 כלי רכב, ואשר אינו עוסק בהובלת חומרים מסוכנים חויב שלרשותו יעמוד קצין בטיחות במסגרת של שרות חיצוני ולא ביחסי עובד מעביד.

בעקבות התפתחות זו חל שינוי במבנה ענף קציני בטיחות הרכב. בצד קציני הבטיחות השכירים החלו לפעול בשוק גם קציני בטיחות שההתקשרות עמם נעשתה במתכונות העסקה שחלקם כעצמאיים וחלקם כעובדים של משרדים עצמאיים למתן שרותי בטיחות בתעבורה.
במהלך השנים הורחב תחום פעולתם של קציני הבטיחות העצמאיים, והם החלו להרחיב את פעילותם גם לחברות שחויבו להעסיק קציני בטיחות כעובדים שכירים. משרד התחבורה , אפשר לקציני בטיחות עצמאיים לתת שירותים גם למובילים החייבים בהעסקת קצין בטיחות שלרשותם עד 10 רכבים ולא התנגד להעסקתם של קציני בטיחות עצמאיים על ידי מפעלים החייבים בהעסקה ישירה של קצין בטיחות, ובתנאי שקצין הבטיחות קיבל כתב מינוי ופעל באותו מפעל. התופעה יצרה חילוקי דעות בין משרד התחבורה ואיגוד קציני בטיחות המייצג את קציני הבטיחות השכירים במפעלים. המחלוקת בהגדרת אופן העסקה הביאה את הצדדים לדיונים מתמשכים, בבתי משפט, ועדת הכלכלה ומשרד התחבורה. כיוון שהמחלוקות לא נפתרו עתרו המשרדים לבית משפט מחוזי מרכז למתן פתרון.
עמדת בית המשפט מחוז מרכז – ע"י השופט פרופ' עופר גרוסקופף
המחלוקת המשפטית לפרשנות של חובת העסקת קצין בטיחות, שמתייחסת למפעלים החייבים בהעסקת קצין בטיחות מכוח חלק י' בתקנות התעבורה ומכוח תקנות חוק שירותי הובלה . בהתייחס לקציני הבטיחות השכירים החובה שזה יועסק כשכיר, ויתקיימו בינו לבין המפעל או המוביל יחסי עובד-מעביד. מנגד שיטת קציני הבטיחות העצמאיים אין חובת ההעסקה ואופן ההעסקה אלא מחייבת שקצין הבטיחות ישמש אך ורק מפעל או מוביל אחד. מאחר שלשון התקנות אינה מכתיבה בצורה ברורה מודל ההעסקה מסוים, היה על בית המשפט לבחון האם התקנות מצדיקות את צורת העסקה. השופט הניח שבהעדר תכלית נוגדת המחוקק לא התכוון להכתיב חובת העסקה במודל התקשרות מסוים. הטעם לכך פשוט כי הגבלה מסוג זה משמעה בהכרח, הגבלה על חופש העיסוק של קצין הבטיחות, ועל זכותו הניהולית של המעסיק (הפרורגטיבה ), המעוגנת בזכות הקניין של המפעל או המוביל. לדעת השופט, הדין אינו אוסר על יצירת הגבלות שכאלו, ואולם חוק יסוד: חופש העיסוק מזה, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מזה, מחייבים כי הגבלה שזו תוצאתה תוטל לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, ציין השופט. מכאן שבהעדר טעם מספק, יש להניח כי מצוות מחוקק המשנה להעסיק קצין בטיחות אינה מחייבת כי העסקתו תבוצע בצורת ההעסקה של שכיר דווקא.
התייחסות המתנגדות לעתירה– המתנגדות לעתירה ביקשו לשכנע כי מבחינת שיקולי הבטיחות התעבורתית יש עדיפות לקצין בטיחות שהוא שכיר על פני קצין בטיחות המועסק במתכונות העסקה חלופיות. ואולם עמדה זו, אינה נתמכת לא על ידי מסקנות ועדת סגיס, לא על ידי הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה וגם לא על ידי מסקנותיה של ועדת הכלכלה שדנה בנושא באופן יסודי. מבחינת ועדת הכלכלה, עולה כי היו בה חברים אשר סברו שמשיקולי בטיחות מוטב שקצין הביטחון יהיה "שכיר" של המפעל לו הוא נותן את השירותים, ואולם בסופם של מספר דיונים התקבלה גישת ביניים, המחייבת בהעסקת קצין ביטחון כשכיר רק כאשר לרשות המפעל עומד צי רכב גדול יחסית המורכב מכלי רכב כבדים (35 משאיות מעל 12 טון או 45 אוטובוסים). מעמדה זו עולה כי חברי הכנסת שישבו בוועדת הכלכלה השתכנעו שאין מקום להטיל חובה לאמץ מודל העסקה במודל של עובד שכיר בכל מקרה בו נדרשת העסקת קצין בטיחות.
במצב זה סבר השופט כי בכל המקרים בהם קבועה חובה להעסיק קצין בטיחות היא שיש לפרש את התקנות הללו באופן המחייב שהעסקת קצין בטיחות רכב, באותם מצבים בהם קיימת חובת ההעסקה, תעשה כ"קצין בטיחות מפעלי" להבדיל מ"קצין בטיחות חיצוני", ואולם אין לפרשן באופן המחייב התקשרות של המפעל או המוביל עם קצין הבטיחות במודל העסקה מסוים. השופט ציין עוד כי, תקנה 580(ד), מאפשרת לרשות לקבוע ביחס למפעל שברשותו יותר מ- 100 כלי רכב או כלי רכב המופעלים במקומות שונים "הסדרי פיקוח נוספים". מכוח הוראה זו אין מניעה שיקבע כי במפעלים שכאלו קיימת חובה להעסיק קצין בטיחות שכיר.
החלטת השופט
העתירה מתקבלת. ניתנת בזאת הנחיה למשרד התחבורה לפיה: הפרשנות הנכונה של המונח "יעסיק" שבתקנה 580 (א) לתקנות התעבורה והמונח "מעסיק" שבתקנה 2(ב)(1) לתקנות שירותי הובלה אינה מחייבת קיום מודל העסקה של יחסי עובד-מעביד בין קצין הבטיחות למפעל או למוביל, לפי העניין.
להדפסה

שיתוף המאמר:

Facebook
Twitter
Email
WhatsApp

אוטוקום ניוזלטר

לקבלת מבזקי רכב בנושאי חדשות רכב, צרכנות בתחבורה ומבחני דרכים מלאו פרטים:

shutterstock_445850944(1).jpg