צמיגים ותקנים


צמיגים ותקנים

פעם צמיג היה גלגל גומי. מאז הזמנים השתנו. היום הצמיג הוא משהו מתוחכם האמור לענות על האתגרים שמציבים בפניו מתכנני המכונית המודרנית.האם הנהגים מודעים ליכולות הצמיגים? ומה תפקידו של הרגולטור?
24/6/2011

המכונית המודרנית זו שיכולה לנסוע במהירות של 200 קמ"ש ואף יותר מעמידה בפני יצרני הצמיגים אתגרים חדשים. צמיג בטיחותי מהעבר איננו עוד צמיג בטיחותי היום. מערכת המושגים השתנתה, שיטות הייצור והתרכובות השתנו אף הן והיום יש חברות המייצרות צמיגים במערך רובוטי מושלם שלא לדבר על כך שהרמה הטכנולוגית של הצמיג העכשווי עלתה פלאים. בצד ההתפתחות הטכנולוגית עלתה גם רמת המודעות לחשיבות הצמיגים. היום ברור כי צמיג טוב הוא מתכון לנהיגה בטוחה יותר. מסקנה, יש להקפיד על רכישת צמיגים מחברה העומדת בחזית הפיתוח ולא מחברה המייצרת צמיגים שמעלתם העיקרית היא המחיר הזול וחסרונם הבולט הוא אי עמידתם בדרישות הבטיחות והתפעול המתקדמות. מגוון הצמיגים הרב המוצע בשוק מאפשר קנייה מושכלת המתבססת על עלות מול תועלת. ראשית לכל שימו לב לקיום התקן. התקנים המוצעים על ידי האירופאים הם המחמירים ביותר בעולם הן בהיבט הבטיחותי והן בהיבטים השונים של איכות הסביבה. ובשל כך האירופאים אינם מאשרים שימוש בדגמים מסוימים של צמיגים , המיוצריםבמזרח הרחוק והמורכבים מחומרים מזיקים לסביבה כמו: שמנים ארומטיים, הגורמים לרעש. למרבה הצער צמיגים אלו מיובאים לישראל שבה עדיין לא אימצו את התקן האירופאי.

איכות סביבה ותקנים

איכותם של צמיגים נמדדת דרך שקלול מספר של פרמטרים כמו: מרחק בלימה בכביש יבש ורטוב, עוצמת רעש, נוחות נסיעה, התנגדות לגלגול, עמידה בכוחות צנטריפוגליים, תצרוכת דלק, משקל הצמיג, ויברציות, עמידה בתקנים ירוקים ועוד. בישראל, התקן מחייב את רישום ה'ביוגרפיה' של הצמיג על דפנותיו וקובע שחיי המדף של הצמיג לא יעלו על שש שנים וצמיגים משומשים עד שנתיים. היצרנים האירופאים הלכו כבר צעד קדימה והם טוענים כי בשל השינויים הטכנולוגיים שהוכנסו מדד שש השנים כבר איננו רלבנטי והן מבטיחים צמיג תקין שיחיה בנחת על המדף עד 10 שנים,(בהנחה שאוחסן בצורה מתאימה).

השינויים הטכנולוגים לוקחים בחשבון את נושא איכות הסביבה, אכן הצמיגים הם גורם מזהם שיש לקחת בחשבון ולטפל בו למניעת מזהמים.מה שמשפיע על הרכב החומרים לייצור צמיגים. השינויים הללו באים, בין השאר, לידי ביטוי בשינוי המבנה וההרכב הכימי של הצמיגים. בצמיג איכותי ישנם כ-30 תרכובות שונות של גומי, כמו למשל תוספת הסיליקה לתרכובת הסוליה, או שימוש נרחב יותר ברשתות מחומרים חזקים וקלים כתחליפי פלדה, כדוגמת קרבון פייבר (סיבי פחם). מהניסיון שנצבר בארץ נראה כי שימוש נרחב בסיליקה כשהוא מתווסף להרחבת היצור בחומרים איכותיים נוספים מביא לשיפור ביצועי הצמיג. במקרה ההפוך שבו אין מוסיפים סיליקה, שהוא חומר יקר יחסית, התוצאות יבאו לביטויי במספר פרמטרים שהצמיג נבחן בהן.חשוב להדגיש כי חברות הצמיגים האירופאיות המובילות משתמשות כולן בסיליקה והתוצאות בהתאם אך חלק ניכר מהצמיגים הזולים המיובאים מהמזרח הרחוק אינם משתמשים בסיליקה.

דודי נאסה מנכ"ל "הצמיג דודי נאסה " יבואן צמיגים מאיטליה וגרמניה טוען כי בעניין זה "אין ארוחות חינם". כל אספקט שיידרש לשפר צמיג יאלץ לפגוע באספקט אחר. התקנים החדשים, משפיעים על מבנה הצמיג והתרכובות ולא תמיד משפיעים על טובת הצרכן. לדוגמא: תקן הרעש משנת 2010 (מחייב כל יצרן המעוניין לשווק צמיגים באירופה) אילץ את יצרני הצמיגים להקטין את עומק החריצים, ובכך להקטין את החיכוך עם האוויר בזמן נסיעה מהירה. מה שגרם לירידה באורך חיי הצמיג. אנו רואים זאת הלכה למעשה ובצורה קיצונית בכל צמיגי 4X4 אשר אינם כפי שנראו בעבר.במקביל, הרחבת שטח המגע של הסוליה עם הכביש, והקטנת יחס החתך בין דופן הצמיג לסוליה, בכדי להגדיל את קוטר הקליפר (הגדלתמומנט הבלימה), גורמת לצמיג להית פגיע יותר, ואף דורשת מהנהג משנה זהירות בנסיעה בכבישים מסוימים. שמירה על לחץ אויר היא הכרחית שאם לא כן נוצרים נפיחויות וסדקים בדפנות. הסיבה העיקרית הגורמת לסדקים הללו היא הרכב החומרים או נסיעה בלחץ אוויר לא תקני.
איך לתקן את המעוות? אפשר לחייב את יבואני הרכב להוסיף למכלולי החובה גם התקן
TPMS(התקן אלקטרוני המזהה באופן אוטומטי את לחץ האוויר בצמיגים). בארה"ב זהו התקן חובה ובאירופה הוא יהיה חובה החל משנת 2012. בישראל עדיין לא מדברים על כך. לשאלת המחיר חשוב להזכיר כי למעלה מ- 1.4 אחוז מבין התאונות הקטלניות מקורם בנסיעה בלחץ אוויר נמוך. לכך יש להוסיף גם את הנתון המדהים האומר כי נסיעה בלחץ אוויר נמולמביא לידי בלאי מואץ של הצמיגים עד לשיעור של 50% מאורך חייו. בנוסף הוברר כי הצמיגים המודרניים מביאים לידי חסכון בדלק עד לשיעור של 10 אחוזים ובמקביל.
מערכת TPMS לבקרת לחצי אוויר לנהג

מידע לציבור

האתגרים שיצרני הרכב מעמידים בפני מתכנני הצמיגים מהווים עבורם דילמה לא פשוטה שכן ככל שמקדישים להיבט אחד של הצמיג יותר הרי הדבר בא על חשבון היבטים אחרים, ככל שמשפרים את ביצועי הצמיג בהיבט מסוים יש לכך מחיר בתחום אחר. מכאן נובע שאין דבר כזה צמיג מושלם שיענה על כל הדרישות במלואן.

באירופה הכל נראה אחרת הרבה בזכות תקנת הליבלינג ((EC/1222/2009 האמורה להסדיר את האחדת נתוני הצמיגים. תקנה זו הכניסה את כל מערכות המחקר ופיתוח של יצרני הצמיגים לאתגרים קשים. מתוקף תקנה זו, שתכנס לפעולה בנובמבר 2012, כל צמיגיחויב בגילוי נאות של שלושה מדדים עיקריים. מרחק בלימה בכביש רטוב, השפעה על צריכת הדלק ועוצמת רעש. בשני המדדים הראשונים נקבע סולם בן שבע דרגותכאשר סימון A הוא הטוב ביותר ו-G הגרוע ביותר.

מרחק בלימה בכביש רטוב – ההבדל בין צמיג בדרגה G לבין צמיג בדרגה A אמור להיות 30 אחוז במרחק הבלימה, במכונית רגילה שמהירותה 80 קמ"ש מרחק הבלימה הנוסף מגיע ל-18 מטר, מרחק משמעותי למדי.

חסכון בדלק – ההבדלבין צמיג בדרגה הנמוכה G לבין והדרגה הגבוה A אמור להיות עד ל-7.5 אחוזים.

עוצמת הרעש – הרעש המותר היום הוא 72 דציבל.

הרגולטור האירופאי קבע סף גבוה לדרגה A אשר לא ניתן להשגה באמצעות הטכנולוגיה וחומרי הגלם הזמינים והמאושרים בשלב זה. כבר היום ברור כי קיים קונפליקט מובהק בין שתי פרמטרים. התנגדות לגלגול ומרחק בלימה. שיפור בפרמטר אחד יבוא על חשבון פרמטר אחר. בדיון שנערך באנגליה הובע חשש כי בשל תקנה זו מרבית הצמיגים יתכנסו מבחינת איכות לדרגה C או B וצמיגים מדרגה A הגבוהה ביותר לא יוצעו כלל למכירה.

לעומת התקן האירופאיהחברות האסיאתיות מגבשות תקן שונה המבוסס על שלוש דרגות בלבד AAAAAA.מה שיוביל לבלבול הצרכן ואף יטעה לגבי איכות המוצר. דרגה C מיצרן אירופאי, תקביל לרמה Aבתקן אחר. יוצא מכך שההשוואה בין הצמיגים האירופאים והאסיאתיים תהיה בלתי אפשרית. מכאן מופנית הדרישה למשרד התחבורה שיאמץ תקן אחד לכל הצמיגים המיובאים לארץ וימנע בלבול והטעייה.

להדפסה

שיתוף המאמר:

Facebook
Twitter
Email
WhatsApp

אוטוקום ניוזלטר

לקבלת מבזקי רכב בנושאי חדשות רכב, צרכנות בתחבורה ומבחני דרכים מלאו פרטים:

shutterstock_445850944(1).jpg