עייפים? לא נוהגים


נהגי משאיות נמצאים בקבוצת סיכון לעייפות

נהיגה במצב של עייפות היא מתכון בדוק לתאונות
7.2.12
בסקירה על הקשר שבין עייפות ותאונות דרכים שנכתבה על ידי גיתית בראון, מנהלת תחום מחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, דווחו מחקרים העוסקים בקשר שבין נהיגה ועייפות.
בין השנים 2010-2006 2.2 אחוזים בממוצע מכלל הנהגים אשר היו מעורבים בתאונות קטלניות נגרמו באשמתם נמצאו במצב של עייפות עקב הירדמות. אף על פי שמדובר באחוז נמוך יחסית הרי התופעה הנה מוכרת ויחסית קלה לטיפול. נהיגה בזמן עייפות גורמת להתנהגויות שעלולות להעלות את הסיכוי לתאונה כגון: סטייה מנתיב, מהירות מופרזת ועוד.
בסקר שנערךבשנת 2010 עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ציינו 78% מהנשאליםשנהיגה בזמן שעייפים עלולה לגרום לתאונות דרכים במידה רבה או במידה רבה מאוד.
גורמים לעייפות
הגורמים לעייפות בזמן נהיגההנם מגוונים: חסך בשעות שינה, מצב רפואי כמו: גיל, שימוש באלכוהול, סמים ותרופות) ותנאי הסביבה (טמפרטורה, רעש וכן ויברציות).
עייפות משפיעה ישירות על אופן ביצועה של כל משימה כיוון שהיא גורמת לירידה ברמת העוררות, להתארכות זמן התגובה,לקשיים בזיכרון, לפגיעה בקואורדינציה ולירידה באפקטיביות של היכולת לעבד מידע. בנוסף על כך, עייפות משפיעה על רמת המוטיבציה לבצע משימה, ולפיכך גם היכולת לקיים תקשורת ואינטראקציה עם הסביבה פוחתת. אנשים עייפים נוטים להתעצבן מהר יותר ובתדירות גבוהה יותר ומגיבים באגרסיביות כלפי גירויים אנושיים וסביבתיים. בנהיגה במצב של עייפות תשומת הלב של הנהג אינה ממוקדת בדרך ובתנועה ועקב כך רמת הביצוע שלו נמוכה.
ממצאי מחקרים מעידים שנהג לאחר 17 שעות נהיגהרצופות נוהג בדומה לנהג שרמת האלכוהול בדמו היא.0.05 לאחר 24 שעות ללא שינה ביצועי הנהיגה דומים לביצועי נהג שרמת האלכוהול בדמו היא .0.1
מבחינה קוגניטיבית עייפות משפיעה בעיקר על מהירות זמן התגובה, עלרמת הדריכות ועל תהליכי עיבוד מידע, שהִנם תפקודים קריטיים לנהיגה. ככל שהנהג עייף יותר, זמן התגובה שלו במצבי חירום אִיטי יותר והיכולת להפנות תשומת לב לפרטים מוגבלת.
נהגים עייפים יזדקקו לזמן רב יותר כדי לזהות למשל רכבת עוברת או עובדי תחזוקה בצד הדרך שכן תהליך עיבוד המידע מואט ורמת הדיוק של הזיכרון לטווח קצר נפגעת.
עייפות משפיעה גם על מיומנויות הנהיגה: יכולת ההיגוי, מהירות הנסיעה והיכולת לעקוב אחרי רכב אחר משתנות. מחקרי כביש ומחקרי סימולטור מדגימים כיצד עם התגברות תחושת העייפות היכולת לשמור על נתיב הנסיעה יורדת. ממצאי מחקרים הראו כי במטרה לשמור על ערנותם נהגים מגבירים את מהירות נסיעתם כאשר הם חשיםבעייפות.
נהגים עייפים גם מתקשים להתאים את מהירות נסיעתם למהירותה של המכונית שאחריה התבקשו לעקוב.
נהיגה ללא מודעות מקושרת אף היא לנהיגה במצב של עייפות ובאופן ספציפי לעייפות שנגרמת עקב נסיעה בדרךמונוטונית או בדרך שבה מוצגים לנהג גירויים חזותיים צפויים ולא מעוררים. בנהיגה ללא מודעות הנהג אינו מפנה באופן פעיל קשב למטלת הנהיגה ומבצע את הפעולה בשיטת ה"טייס האוטומטי"
נהגים בסיכון
קיימות מספר קבוצות של נהגים הנמצאות בסיכון מוגבר למעורבות בתאונות דרכים עקב נהיגה במצב של עייפות והן: נהגים צעירים, נהגים מקצועיים ונהגי משאיות, עובדי משמרות ונהגים הסובלים מהפרעות נשימה.
נהגיםצעיריםנהגים צעירים נמצאיםבסיכון גבוה לביצוע תאונת דרכים הקשורה לנהיגה במצב של עייפו כיוון שהם סובלים מחסך שינה כרוני עקב הרגלי חיים. בתוך קבוצה זו בני נוער (בגילאי 18-17) נמצאים בסיכון גבוה יותר בהשוואה לנהגים צעירים בגילאי 24-23.
מחקרי םאחדים זיהו כי הסבירות של נהגים צעירים גברים להיות מעורבים בתאונות דרכים עקב נהיגה במצב עייפות גבוהה במיוחד. נהגים צעירים, בעיקר גברים, מעורבים יותר בתאונות המתרחשות בין חצות לשש בבוקר.
נהגים מקצועיים ובעיקר נהגי משאיותנהגיםבקבוצה זו נמצאיםבסיכון כיוון שעיסוקם דורש שעות נהיגה ארוכות, נהיגת לילה,נהיגה בשעות לא קבועות ותחילת נהיגה בשעות הבוקר המוקדמות.
עובדימשמרות – עובדי משמרות אינם יכולים לישון כשהם רוצים או זקוקים לכך ולפיכך סובלים מחוסר שינה כרוני וכתוצאה מכך מעורבים יותר בתאונות דרכים.
נהגים הסובלים מהפרעות נשימההפרעות בנשימה מונעות שינהרציפה וגורמות לתחושת נמנום במהלך היום. ראיות מחקריות מצביעות על כך שנהגים הסובלים מהפרעות כאלה נמצאים בסיכון הגדול פי שישה להיות מעורבים בתאונה בהשוואה לנהגים ללא הפרעות נשימה. צריכת אלכוהול על ידי הסובלים מבעיה כזו מגבירה אף יותר את ההסתברות לתאונות.
איך מתמודדים עם הבעיה
הדרך הראשונה היא כמובן הסברה אך בצד זה יש מקום גם לפעילות אקטיבית בנושאים מגוונים כמו: שיפור תשתיות, הטמעת אביזרים טכנולוגים בכלי הרכב, חקיקה ואכיפה ותכניות לניהול עייפות.
הסברהבארצות הברית ובמדינות אירופהנעשה שימוש בהסברה ובהדרכה על מנת לעורר מודעות לנושא. ממחקרים שונים עולה כי גם אם נהגים מודעים לסכנה שכרוכה בנהיגה במצב של עייפותקשה לשנות את התנהגותם ולשכנע אותם לעצור להתרעננות.
שיפור תשתיותהוספת תשתיות לשיפור תוואי ה דרך כגון: עיני חתול ושימוש במעקה ביטחון שיכול לעצור נהג שנרדם וסטה מנתיב הנסיעה שלו לנתיב הנגדי או לתהום, הוכחה כדרך התערבות אפקטיבית.
טכנולוגיהמערכות לניטור נהיגה ברכב יכולות להזהיר את הנהגכאשר ביצועיו יורדים ולסייע לו להימנע מתוצאותיה הקטלניות של הירדמות בזמן נהיגה. מערכות אלה מתחלקות לשני סוגים: מערכות לניטור רכב ומערכות לניטור התנהגות הנהג.
מערכות המנטרות את ביצועי הרכב אוספות מידע בזמן אמת על פרמטרים שונים: מהירות נסיעה, האצה והאטה, היגוי ושמירה על נתיב.
מערכות המנטרות את ביצועי הנהג מערכות מסוג זה אוספות אמת על פרמטרים שונים כגון: תנועות עיניים, תנועות פנים, גלי מוח(EEG) ואחיזת הגה. מחקרים שונים טוענים כי מערכות מסוג זה יכולות להפחית בכ-35%משיעור התאונות הנגרמות כתוצאה מעייפות ועקב כך להפחית ב 2.9%-את שיעור התאונות הכללי. מחקרים אחרים מצביעים על כך שהמערכות הללו לא אפקטיביות כיוון שהנהג מפתח אדפטציה לאזהרה שהמערכת מספקת לו.
במקרים מסוימים נמצא כי שימוש במערכות לניטור נהיגה יכול להיות בעל אפקט הפוך כיוון שהנהג נוטה לסמוך על המערכת שתזהה דפוס נהיגה מסוכן בזמן ותזהיר אותו לפני שתכריע אותו העייפות. במקרה כזה הנהג ירשה לעצמו לנסות להישאר ער ולנהוג למשך זמן ארוך יותר במקום לעצור להפסקת התרעננות.
חקיקה ואכיפהחקיקה ואכיפה רלוונטיות בעיקר לנהגים מקצועיים ולנהגי משאיות. חקיקה יכולה להסדיר את מכסת השעות ביממה שבהן מות לנהג מקצועי לעבוד. החקיקה האירופית קובעת כי לנהג מותר לעבוד ביממה עדתשע שעות מתוך 24 שעות עם אפשרות לעבוד עשר שעות ביום פעמייםבשבוע. אחרי שישה ימי עבודה רצופים הנהג מחויב להפסקת נהיגה למשך 45שעות רצופות. חקיקה הנוגעת לחובת מנוחה בסופי שבוע מוגבלת מאוד מבחינת האפקטיביות שלהכיוון שמנוחה במהלך סוף השבוע אינה משפיעה עלתחושת העייפות במהלך שעות הנהיגה.
בישראל קיימת תקנה המגבילה את שעות הנהיגה של נהגי רכב ציבורי, נהגי אוטובוס פרטי, נהגי רכבים כבדים ונהגיםהמסיעים 11 נוסעים או יותר. התקנה קובעת כי הנהג מחויב למנוחה במשך שבע שעות רצופות לפני תחילת הנסיעה. כמו כן, אסור לנהג לנהוג יותר מ12-שעות מתוך 24 שעות ולא יותר מ-68שעות במשך שבעה ימים רצופים. הנהג המקצועי הישראלי מחויב למנוחה של 25 שעות רצופות בתום שמונה ימי עבודה רצופים.
גם הפסקות להתרעננות מעוגנות בתקנה הישראלית הקובעת כי הנהג יפסיק את נהיגתו לחצי שעה לפחות כעבור נהיגהרצופה של ארבע שעות ולא ינהג יותר מתשע שעות אלא אם הפסיק את נהיגתו לשעה לפחות אחרי נהיגה במשך שש שעותרצופות.
תכניות לניהול עייפותתכניות אלה רלוונטיות לארגונים שבהם מטלת הנהיגההנה מרכזית. התכנית מכוונת לדרגים שונים בארגון החל בהנהלה וכלה בנהגים והיא כוללת שלבים של לימוד ואימון, קביעת נהליםחדשים, תכנון נסיעותו מתן פידבק עלתאונות.
להדפסה

שיתוף המאמר:

Facebook
Twitter
Email
WhatsApp

אוטוקום ניוזלטר

לקבלת מבזקי רכב בנושאי חדשות רכב, צרכנות בתחבורה ומבחני דרכים מלאו פרטים:

shutterstock_445850944(1).jpg